עד שזה באמת עבר לי, אבל באמת, הרגשתי משוחררת
ברמה שהצלחתי לפתח כלפיו אפילו סוג של זלזול שכמעט האמנתי בו, ועבדתי קשה על זה,
ואפילו חרדות אמיתיות למדיי מלפתח רגש כלפי מישהו חדש;
אז אחרי לא מספיק מאמץ, לפי דעתי,
(אבל כידוע אני מאוד לא טובה בדחיית סיפוקים)
סוג של פתחתי לו דלת לחזור...
וזה ממש מטומטם, בעיקרון.
כי אני בעצמי לא מאמינה שאנשים משתנים
זה דבר שהוכיח את עצמו over and over again
ומבחינתי אני לא מאמינה שגם אני אשתנה ואוכל לקבל את הגישה שלו למרות שהיום אני מבינה אותה טוב;
אבל ברגע האמת,
אם הוא יאמר דבר שנשמע פוגע, גם אם הוא לא רוצה לפגוע ואני אדע את זה, אפילו בוודאות - אני יודעת שזה עדיין יפגע.
ביקוז איימ איזי לייק ד'אט, כשמעורבים רגשות.
אז למה אני אומרת "סוג של פתחתי דלת" -
כי זה עוד לא שם באמת
אני עוד לא שם, המוח עוד לא נותן לי להרגיש ואני קצת תלויה במצב numbness כרגע.
צריכה הרבה הרבה יותר אישרורים על איך הוא מרגיש עכשיו ואיך זה יהיה אחרי שהוא יכנס
ואם זה לא נראה כאילו זה סתם חוזר על עצמו, כי זה לא מאוד יפתיע אותי.
אני יודעת שהכוונה היא אמיתית אבל אני יודעת שהיא הייתה כזו גם אז.
אז אני חייבת הוכחה שמשהו השתנה, לא יכולה יותר להאמין למילים.
לפני 12 שנים. 8 במרץ 2012 בשעה 3:15