יש כל כך הרבה שאנחנו מפספסים...
כל כך הרבה שסתם כי לא שאלנו את השאלה הנכונה או את האדם הנכון או בתזמון הנכון
יש כל כך הרבה על עצמנו שאנחנו כבר לא מספרים כי הם מרגישים פגי תוקף
לפעמים יש עוד מישהו שרוצה לשמוע..
מוסקלינטו..
יקר...
היית מגיבורי ישראל
אף אחד לא שמע ואף אחד לא הכיר, לאנשים יש נטייה להסתכל רק על מה שעומד מולם איך שהוא..
ולא הצגת גיבור אף פעם
רק קליפה מתפוררת ממה שנותר ממך אחרי המלחמה ההיא...
המון טירוף והרס עצמי
וגם המון חום יחד עם זאת...
לא אשכח את היציאות המצחיקות שלך ("קשיה!")
ואת הטרנזיסטור והשש בש והקפה השחור ואיך שתמיד חתכת לאמא את העוגה עקום :)
ואת הסיגריה הנצחית שלקחה אותך כל כך מוקדם...
אני מניחה שאיפשהו היה עדיף...לא היה לך כלום פה...
עם זאת להפתעתי, הפעם, הידיעה הזו לא עושה את זה יותר קל בכלל..
יש דברים שנורא גורמים לך לרצות להאמין שיש עולם הבא, בשבילך אני מקווה שיש, אני חושבת שעשית כבר את כל התיקונים שאפשר.......
נוח בשלום..