לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 12:51
שמה שנכתב כאן
הוא הקאה של תמצית הטירוף שאני לא יכולה להכיל
התרכיז הכי ראשוני ובסיסי של הפחד, אינסטינקט ההגנה והבריחה
של מוח לא לגמרי מחובר ולא ממושמע.
זה לרוב מה שבכלל מביא אותי לכאן מלכתחילה -
הצעד הראשון בלהתחיל "לסדר את החדר".
ואתמול
מכל ההסתגרות והשתיקה
עם כל הבלגאן
לדבר בפניך דווקא חיבר לי סיכום קצר ונחמד:
"פוסט טראומה".
יש לקיא הזה הגדרה.
זה לא שלא הבנתי קודם, אבל סופסוף העליתי את זה על השפתיים והוצאתי החוצה למציאות.
ואין מה לעדן ולהסתיר
כי עם כמה שזה נשמע רע, הרי רק לאחרונה למדתי שזה צעד ענק -
עכשיו יש מה לגגל.