שלי...

עמידת הפיסוק לא היתה נוחה לה כלל. כל הזמן שיפרה מצב, ובמיוחד עם העקב המרשים - זה העסיק אותה ללא הרף. אבל עצם זה שנשארה מפוסקת הראה לי שהיא מוכנה לספוג עוד...
הרמתי את המקל בין רגליה, ובתנועות מהירות הצלפתי גבוה בין רגליה ימינה ושמאלה. מכות לא חזקות כי לא היתה תנופה, אבל השפעה מצטברת.
"זה יהיה המכה ה 26 בשבילך.. תהני". פיה היה פתוח ומבטה לעבר רגליה, מנסה לזוז כדי לצמצם את הכאבים מפגיעה חוזרת באותו מקום כל הזמן. לפתע יצאה ממצב הפיסוק, רגליה נסגרו ולכדה את
המוט בין רגליה. היא הצמידה חזק וכופפה את הגוף. היתה זקוקה להרגעה של הכאב.. נשארתי ככה עד שהרפתה את הגוף, ואז בלי שאגיד מילה התפסקה שוב...
חיכיתי כמה שניות כשהיא מסתכל בין רגליה, ממתינה להתחדשות הכאב ואז אליי במבט שאומר "נו מה יהיה?? נו!! אני מוכנה" כן. בדיוק בגלל זה אתעכב קצת יותר... עד שלא תהיי מוכנה.
ואז כשלרגע הבחנתי שהיא מרפה את המתח - חזרתי להצליף הלוך ושוב בין רגליה. הפעם תוך שניות היא סגרה שוב.. הכאב מייד חזר ובעוצמה יותר גדולה. התכופפתי ובתנועה חזקה העפתי לה רגל הצידה.
היא לרגע הסתובבה חצי סיבוב והתיצבה בפיסוק כמו קודם מולי. אלא שחטפה מכה גם מהאזיקים בידיים הפעם. איי חלש נפלט לה. קולות הכאב כבר נשמעו יותר אמיתיים. היא לאט לאט מפסיקה לשחק את הפוזה
שהיתה לה בהתחלה. קליפות הבצל יורדות ומתקלפות ממנה. ואני מתכוון להגיע עד לניצן...
המשכתי להצליף בין ירכיה. עינייה היו עצומות בחזקה והיא השמיעה קול שריקת אויר כשפיה התכווץ והתעוות. כל פניה היו חרושות קמטים. הפסקתי.
היא התיישרה מהפיסוק, מרימה רגל בנסיון לחכך את האזור הלוהט.

"מה אומרים עכשיו מתוקה?"

"עוד 25 מכות .... ותודה שאתה מחנך אותי..." היא ניגבה את עיניה הדומעות בין ידיה. התקרבתי אליה והצמדתי את פי לשפתיה קלות. היא נרתעה לרגע לאחור. הסתכלה אליי, ואז הצמידה את שפתיה
בעוצמה לשפתיי . נעשקה אותי בלהט רב. חיבקתי את מותניה ומשכתי אליי בעוצמה רבה. חפנתי את ישבנה בידי בכח. והצמדתי את גופה אליי חזק. הרגשתי את הפיטמות שלה על החזה שלי. משהו טיפה נוקשה
על גופה הרך. אחזתי בראשה וסיימתי את הנשיקה המפתיעה. היה לה ריח של סיגריות בפה, ואני לא מת לנשק מאפרה. הרחתי את פיה שוב. את מעשנת כבדה? שאלתי. "אני מתה לסיגריה" אמרה לי.
"יש לי בתיק חפיסה אם אתה מוכן להוציא לי אחת.." "איפה בכלל התיק שלך??" נזכרתי שכל הערב לא ראיתי את התיק שלה. "בתא בקטנוע מתחת למושב" אמרה. הוצאתי את התיק. בתוכו היה בלאגן של
בחורה. כל מיני דברים. הוצאתי את חפיסת הסיגריות ואת המצית. הבחנתי בעוד משהו. שקית בד נפוחה. הצצתי פנימה. ראיתי ויבראטור. מעניין חשבתי לעצמי.
הוצאתי סיגריה מהחפיסה לה ולי. הדלקתי לה. העשן נכנס לה לעין והיא מצמצה. כמה היא מתוקה חשבתי לעצמי. רגועה עכשיו. נהנית מהסיגריה כמו שחתול נהנה מקרן שמש. רואים את זה עליה. רגע של שקט.
"מה הקטע של הויברטור?" שאלתי. "אהה... כלום. סתם. אני משתמשת לפעמים..." בטח משתמשת.. אבל תיכף נעשה בו שימוש אחר... אימון ויברטור זה נקרא...
היא עדיין לא התלוננה על כאבים בידיים. עמידה כזו עם ידיים כבולות באויר כואבת. יש לילדונת כח סבל. ואופי. ראוי להערצה. ובמיוחד שהיא בוטחת ולא מתלוננת. כל הכבוד. בינתיים היא מובילה בקרב...

סיימה את הסיגריה. מדי פעם אחזתי לה אותה, שתשאף אויר בלי עשן. תוך כדי מלטף בעדינות את גופה המדהים. נהנה מהקרבה לאלה כזו. ולא היה לי ספק שהיא אוהבת את תשומת הלב. חיוך קטן שהבנתי שהוא חלק ממנה
היה על שפתיה. מין חיוך מהול בציניות של אחת שחוותה וראתה הרבה מהחיים. את הפן הפחות יפה שלהם. חיוך מסוג 'אותי כבר קשה להפתיע'. חיוך של אופי.
"תגיד, אתה באמת הולך לגמור את כל המכות עליי? זה ייקח שבוע ככה" חייכה אלי. הסתכלתי על הסימנים האדומים שעל גופה. "כן. וזה לא ייקח שבוע" "מה שתרצה " אמרה.

נמשיך. לקחתי את הויברטור. "תרטיבי לי אותו" אמרתי לה. הצמדתי אותו לפיה. פתחה פה. הכנסתי לה אותו לפה. ויברטור קלאסי מלטקס, לא ענק ולא קטן. נתן תחושה של איבר אמיתי. לאט לאט העמקתי אותו בפיה,
שתתרגל ולא תקיא. "תרטיבי טוב". לשונה עברה על הכלי. הרבה רוק יצא מפיה. עזבתי את היד והמכשיר נשאר בפיה. תקוע עמוק. היא הסתכלה עליי. מתנשמת. הוצאתי אותו, בחנתי שהוא רטוב. "עבודה יפה" אמרתי לה.
הצבתי אותו בין ירכיה. היא פישקה את רגליה לעשות מקום. הסתכלה למטה, עוקבת אחרי מעשיי. גיששתי עם הכלי ומצאתי את המקום. לא היה צורך להרטיב, הכל היה עיסה גם ככה. קצף לבן היה בין רגליה, רירי. מזדחל לאורך הירכיים.
הכנסתי את הכלי עמוק לתוך גופה. עד שחשתי בהתנגדות. גם העוית הקלה שתפסה בה הראתה לי שאין לה מקום יותר להכיל את הכלי. "עכשיו נראה כמה את חזקה. תחזיקי את המכשיר לבד - ושלא ייפול" עזבתי את המכשיר,
והוא נשאר תקוע בתוכה. היא התאמצה וראו את זה תוך שהיא מתנועעת למצוע עמידה שאיתה לא יחליק החוצה. עם כל הרטיבות זה בטח בלתי אפשרי חשבתי לעצמי. הפתעה. לריטה יש כושר גופני מעולה. המכשיר תקוע ולא זז.
ראיתי באמת שיש לה רגליים וירכיים מוצקות. כרוכיה היא לא. כנראה היתה ספורטאית בעברה לפני שהפכה לנערת ליווי. "מחזיקה טוב?" שאלתי. הסתכלה עליי במבט של סימן שאלה. "מה?? אתה רוצה שאני יחזיק אותו??"
הרימה את ראשה לאויר במבט של ייאוש.. הנה עוד משימה שתצטרך לעמוד בה. לאט לאט המחשבה שלה מתמודדת עם יותר ענייני המקום ופחות עם חיי היום יום...כניסה לסאב ספייס... והיא מבינה את זה. וזה לא מוצא חן בעיניה ככל הנראה.

הסתכלתי על גופה. החזיה שלה היתה מסוג מעוצב עם דנטלים, די שקופה. סקסית כמו שאני אוהב. בגלל זה השארתי אותה עלייה. אבל עכשיו צריך להתקדם. החזה שלה היה חמוד. לא גדול, לא קטן. פרופורציוני לגוף. כולה הייתה מעוצבת
להפליא. מתת אל ניתנה לה. והיא השתמשה במתנה הזו. פרמתי לה את החזיה. הייתי צריך להשחיל אותה לאורך ידיה עד למעלה כי לא יכולתי לשחרר אותה מידיה הנעולות. שתשאר על ידיה גבוה. לא מפריע. עמדתי מאחוריה וחפנתי את שני שדיה.
נהניתי מתחושת הבשר הרך. מוללתי את הפיטמות בעדינות בין אצבעותיי. היא נצמדה אליי ושיתפה פעולה כמו חתולה כשמלטפים אותה. ואני אוהב חתולים. מין שיודע להתמסר לרגע. ריטה היא חתולה באופי. ללא ספק. מתמסרת לרגע. לחלוטין וטוטאלי.

"מכה אחרונה עם המקל ריטה, ואחר כך משהו חדש. לא להפיל את המכשיר בין הרגליים" אחזתי במוט והנחתי אותו לאורך החזה שלה. היא הסתכלה עליי במבט שאומר "אתה לא הולך להצליף לי בחזה, נכון?" אבל לא אמרה כלום. לא היה צורך.
היה מין "הממ" קצר - נהמה של לביאה לאזהרה ותנועת ראש לכיווני בהתאם. מפחידה... הרמתי את המקל באויר. היא הסיטה את ראשה לאחור. פוחדת לחטוף בפנים. המכשיר בין רגליה נראה עומד יציב... פאפףףףףף היה רעש של פגיעת המקל.
קריאה נפלטה מפיה. המכשיר החליק החוצה מבין רגליה. הרימה רגל למעלה והתקערה. סימן המקל התחיל להופיע. לא כיוונתי על הפיטמות. מעט למעלה יותר. ריטה היתה מסומנת בקווים אדומים מכל כיוון. הרמתי את המכשיר.
"כישלון ריטה.. כישלון.. מה אומרים?"

"עוד 24 מכות.... אופפפ תודה שאתה מחנך אותי!!" וחזרה לסנוט משהו ברוסית... הרחתי את המכשיר. ריח של כוס. העברתי לה אותו על האף, שתריח גם היא. ניגבתי אותו על החזה שלה. טיפונת חול נשארה שם. ליטפתי אותה והורדתי
את הטינופת. היה דביק ממיצי הכוס שלה. לרגע נבהלתי. אינני מכיר אותה. נערה עובדת. זונה. אולי יש לה איידס או משהו?? זה הורס כל שמחה... מה? עכשיו אני אשאל אותה מה איתה? פאדיחה. אין מה לעשות עכשיו..
"נראה לך שבישבן תצליחי להחזיק יותר טוב?" שאלתי. היא נדרכה והתיישרה. "בחיים אני לא מרשה לעשות את זה. שלא תעיז. ברצינות. יש לי גבולות וזה שם. שלא תנסה. אני לא בקטע הזה וגם לא אהיה". נחישות ובהירות. אין מה לעשות.
אבל לשחק איתה אפשר. לתת לה לחוש את חוסר האונים שלה. מצאתי בתיק שלה מגבון לח. ניגבתי את המכשיר. הפעלתי אותו. הסוללות היו תקינות והוא רטט יפה. העברתי אותו על גבה, מלמעלה למטה. מגיע לאיזור הישבן. היא התקדמה ונצמדה אליי.
"אמרתי לך לא. אני אצרח ואתה לא תעשה לי את זה. אני לא מסכימה". "תשתקי" אמרתי לה. לאט לאט הורדתי את המכשיר בין ישבניה. עד שנגעתי עם קצה המכשיר בפי הטבעת. היא ממש התקערה אליי, מנסה להרוויח עוד סנטימטר רחוק מהמכשיר.
העברתי אותו בתנועות קלות קדימה אחורה באיזור האסור.


אין ברירה.. יגיע חלק נוסף..