בשם האב הבן ורוח הקודש

לפעמים קיים בי הצורך להניח את המושכות
לפעמים קיים בי הצורך לכסות את עיניי ולאפשר לך את הדרך להראות


חושך,אני מביטה סביבי באותם אנשים הנמצאים הלילה במועדון.
הם מסתובבים סביב ונראים כמו לא שייכים.
ואולי אני היא זאת שלא שייכת לשם?
אני ממשיכה להביט בהם.
גם כמויות גדולות של אלכוהול לא יעזרו לי לשכוח את המראה הזה
אני מהרהרת ביני לבין עצמי ומחליטה שכוס יין אחת מספיקה להיום.

אני צריכה להכאיב,להרגיש את האדרנלין זורם בכל הגוף שלי כשהוא רועד תחתיי.
אני צריכה את עוצמת הריגוש הזו לשלוט בה ולעצב אותה כחומר בידיי.
אני רוצה להוריד אותו על ברכיו,לתת לו להצטער על מעשיו ולהתחנן על חייו.
אני רוצה לנגב לה את הדמעות וללחוש לה כמה אני גאה בה על כך שכאבה במקומי.

אני רוצה להרים אותו על רגליו ולהרגיש את זרועותיו החסונות נכרכות סביב גופי.
אני רוצה לשמוע אותו לוחש לאוזניי "עצמי את עינייך,את עכשיו שלי".
אני רוצה שישחק בי כמו ששיחקתי בו.
אני רוצה שיקח אותי ואז ארגיש שאני שלו.