סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בשם האב הבן ורוח הקודש

סטיות ומה שביניהם
לפני 11 שנים. 16 בנובמבר 2012 בשעה 19:15

הבטתי בך כל הלילה שוכב על הכר לצידי.
אצבעותיי מועברות בעדינות על גופך החשוף.
המגע בך גורם לי כאב מתוק.
אני בוערת מתשוקה אלייך...
אתה מביט בי,מלטף קלות את פניי ומחייך.
"אני רוצה להכאיב לך כדי למצוא לנפשי מרגוע "...אני חושבת לעצמי כשאני מביטה עמוק אל תוך עינייך.
אני מרחפת מעלה עם כל נגיעה שלך,אני כואבת מעונג עם כל נשיקה שלך.
אני שורטת את גבך ומרגישה את גופך מתקמר לנוכח מגעי.
אני מנשקת אותך,שפתייך נענות בתאווה למגע שפתיי.
גופך מתמסר אלי,מתמכר אלי ואני לוגמת בשקיקה כל רגע .
"אני צמאה אלייך"...אני לוחשת על אוזנייך.
אתה מחייך ונושק לשפתיי.
הבוקר חודר פנימה דרך התריסים.
קולות המלחמה נשמעים ברקע ומזכירים כי עלינו לקום ליום חדש.
אני מגששת אחר גופך מתחת לשמיכה,אצבעותיי נוגעות בך נגיעות אחרונות.
שפתייך מגששות אחר שפתיי כדי לנשק רק עוד כמה נשיקות חפוזות.
כמה טוב להרגיש אותך במיטה לצידי.

"רק עוד רגע קט"... אני ממלמלת אלייך ואוחזת עם רגליי את גופך כדי להרוויח עוד כמה רגעים של אושר לפני שנקום לטירוף שבחוץ.

לפני 11 שנים. 4 באוקטובר 2012 בשעה 15:46

"אני יודעת שאני אוהבת אותך"...הלב שלי לחש לך בעודי מביטה עמוק אל תוך עיניך הכחולות.

אתה מביט אליי חזרה במבט הזה שלך שהמיס קרוב לוודאי כמה לבבות בחייך.

"את זוכרת"??שאלת פתאום ללא התרעה מוקדמת.

"זוכרת מה"?שאלתי חזרה והסטתי את קצוות השיער הזהוב שהסתירה במקצת את עיניך.

"זוכרת איך ישבנו בבית הקפה ושאלת אותי מה אני מרגיש כלפייך"?

"לא ממש זוכרת מיהרתי לענות,תזכיר לי"?חייכתי כי אני אוהבת לשמוע אותך מספר על הפגישות הראשונות שלנו שוב ושוב.

בלי לומר לך שאני אוהבת לחזור לאותם רגעים חטופים וקסומים בהם התרגשנו כמו שני ילדים מאוהבים אחד מהשנייה

בלי עכבות,בלי מחשבות על המחר בלי שתיקות ארוכות.

ישבתי והקשבתי לך מספר לי שוב בעיניים נוצצות מה אמרת לי באותו ערב ומה עניתי לך.

"אני זוכרת רק איך נישקתי אותך באמצע שדרות רוטשילד ואיך הופתעת מהנשיקה".

"ראיתי את המבוכה על פניך וידעתי שאני חייבת לנשק אותך שוב".

אחזתי בך קרוב אליי ונשקתי ברכות על שפתייך הבשרניות.

הנשיקה הזכירה לי כל כך הרבה דברים וגרמה לערפול חושים.

את הלילה סיימנו בהתניית אהבה סוערת,ממש כמו אז,בהתחלה.

אני מציצה מעבר לכתפי ורואה אותך יושב שם מרוכז ואני לא יודעת למה...אבל בכל פעם 

שאני מביטה בך בא לי לעשות בך דברים רעים.

מעניין מה היית חושב על זה אילו היית יודע מה עובר בראשי בכל פעם שאני מחייכת אלייך.

 

לפני 12 שנים. 25 במרץ 2012 בשעה 21:28

שיחת טלפון קצרה,תיאום וצפייה ליום המיוחל.
התייצבת אצלי בערב.
חיבוק קצר,פתיחת דלת המכונית ונסיעה לבית קפה קטן מול דיזנגוף סנטר.
אתה מחייך אלי ומביט אל תוך עיניי הכחולות.
אני מביטה חזרה ספק מחייכת,ספק נרגשת.
עינייך הכחולות והיפות מדברות אליי.
הן אומרות לי כל כך הרבה מילים...מילים שאפילו אתה לא אומר לי.
הן מספרות לי על הים.
הן מספרות על רגעים של כאב ועל רגעים של אושר.
הן מספרות על רוחניות עצומה ועל קרקע בוערת.
לגמנו את השתייה שהונחה לפנינו בלגימות קטנות.
בין לגימה ולגימה החלפנו מבטים.
פניך הבוערות החוירו למגע ידיי.
קירבתי את שפתיי אל שפתייך.
כמה רוך ועדינות הכילה בתוכה הנשיקה הזו.
הרגשתי כאילו הזמן עוצר מלכת.
הכל קפא סביב ולכמה רגעים היינו במקום אחר.
מקום שאין בו זמן.
מקום רק שלנו.
גן קסום ומיסתורי במרכז תל אביב אותו רק אנחנו יכולים לראות.
"אחכה לך...אני לוחשת לך לפני שנפרדים,אחכה לך בין עצי הפרי הנושקים למעיין"
אתה מחייך אלי,מסיט את שערי מעל פני ונושק לי נשיקה אחרונה לפני שאתה נעלם אל תוך הלילה.

לפני 12 שנים. 19 במרץ 2012 בשעה 20:29




מביטה עמוק אל תוך עינייך...
מביט עמוק אל תוך עיניי...
אתה זוכר...חייכתי בעיניי דומעות
ביננו אין מילים,רק עיניים מדברות


הלילה אבוא לבקר אותך בפעם האחרונה.
אתקרב אל מיטתך ואביט בך ישן.
הלילה אשב על קצה המיטה ואלטף את פניך כמו ילד קטן ורך
הלילה אחייך אליך ואחזיר אותך אלי לכמה שעות
הלילה אסע איתך יחד לטיול בין העולמות
הלילה אשק לשפתיך הרכות ואביט בך פוקח את עינייך שאליי מחייכות
הלילה אסיר מעלייך את כל הגדים
הלילה החלטתי אתנה איתך אהבים
הלילה ארגיש את גופך נצמד לגופי
ארגיש אותך רועד כשליבך פועם עם ליבי
יד אחת תלטף,יד שניה תשרוט
שפתיים ינשקו וינשכו קלות
הלילה אשליך אותך על המיטה ואקשור אותך בחבלים
הלילה שעוות נרות תצרוב בבשרך ללא ייסורים
ועינייך יאמרו את כל שלא נאמר...
סערת חושים סוחפת תתריע שהלילה עבר
אשרוט את גופך עד יתפתל מעונג וכאב
מבט עיניי ישאר לעד חקוק בזכרונות הלב
ועינייך דומעות ועיניי כמהות...
"אל תלך" ...אני לוחשת בשפתיים רפות

כך הלילה יחלוף והבוקר יאיר...
שוב אביט בעצמי במראה על הקיר
אנשום נשימה עמוקה ואחייך חיוך ממתיק סוד
כן,היינו הלילה יחד והלב רוצה עוד
אקח את התיק ואצא לעבודה
ואותך שוב אפגוש בליל הירח הבא

לפני 12 שנים. 17 במרץ 2012 בשעה 12:14

כמה מצבות עוד תקים עד שתעזוב
כמה לבבות עוד תנפץ בדרך...לאהוב


אני רואה אותך כל לילה
יושב על המדרגות בחוץ
אוחז סיגריה ביד ומביט לשמיים.

אני רואה אותך בלילה
כאשר אתה שוכב לישון
אני שומעת את המחשבות שלך
אני מרגישה את הנפש הנודדת שלך

אני מתעוררת איתך בבוקר
ולוגמת איתך את ספל הקפה הראשון של היום

אני מקשיבה איתך לאותה מוזיקה
וקוראת איתך את אותם הספרים

אני שומעת את המילים שיוצאות מפיך
גם את אלה שרוב הזמן אתה לא אומר

אני רואה איך אתה עובר ממקום למקום
איך אתה חולק זכרונות אחרונים
איך אתה מחלק את מה שטרם הספקת לחלק
איך אתה דואג שלכל אחד שהיכרת תשאר מזכרת ממך

הלילה התעוררתי ממשב רוח על פניי
הנר שהוצב בפינת החדר כבה
נשענתי על פינת המיטה ובהיתי בחלל החדר
הרוח היתה קרה והעבירה צמרמורת בגופי

לפני 12 שנים. 14 במרץ 2012 בשעה 19:59

פעם חשבתי שלשנאה יש מטרה...
פעם חשבתי שהאהבה צריכה להיות עד המוות...
פעם חשבתי ...
פעם...

היום את המחשבה מחליפה...הידיעה!


התקופה האחרונה לימדה אותי שיעורים של חיים שלמים.
את השיעורים הללו לא מלמדים בבית ספר והם לא חלק מתוכנית הלימוד אליה ניתן להתכונן מראש.
השיעורים הללו הותירו בי צלקות עמוקות ששום מייק אפ או תחבושת יכולים להסתיר.
אני זוכרת שהייתי יושבת שעות על כיסא בפינת החדר כשהראש שלי מופנה אל הקיר ואני בוהה בחלל הריק.
ימים שלמים הייתי ממלמלת לעצמי ומשננת את כל אותם הרגעים ואת כל אותן המילים הקשות ששמעתי ממך.
הייתי מתפללת כל לילה שאעצום את עיניי ולא אתעורר.
הייתי שבר כלי .
איבדתי את הרצון לחיות.
הייתי בוכה שעות על גבי שעות עד שלא היה נותר בי אויר.
ואז לילה אחד הבנתי...
הבנתי את התרגיל שלך!

מה שלא ידעת...שבאותו הלילה אספתי את עצמי ונולדתי מחדש.

הבנתי שהאושר נמצא בתוכי ושאני יוצרת את המציאות לעצמי.
ולאחר ההבנה עברתי מסעות עמוקים אל תוך עצמי.
כעבור כמה ימים,כמו במטה קסמים בעודי מסתובבת מלאת אנרגיות ובתחושה של שחרור והקלה קיבלתי מתנה .
קיבלתי...אותו.

לפני 12 שנים. 22 בינואר 2012 בשעה 19:27




לילה...

נשמות לוחשות
נשמות מתמזגות

לילה...

רוחות רפאים
זכרונות אפלים

לילה...

מסרים מהצד השני
החושך גובר,בלבול מתחלף בשתיקה
ידי מושטת...מגששת אחר ידך

לילה...

בריחה מעצמי
בריחה אל תוכי

לילה...

כוחה של מילה
כוחו של אמון

לילה...

כוחו של ליטוף

הלילה...

לומדת לעוף

לילה...

שבילים מוארים
מסרים מתקבלים
סגירת מעגלים

הלילה...

מסע לעבר ימצא דרך לעתיד
רסיסי נשמות ישובו לעיני אלמנות
דמעות מלוחות יפנו מקום לתקווה

הלילה...

מתוך התקווה תצמח אהבה

לפני 12 שנים. 30 בדצמבר 2011 בשעה 21:14





אתה יודע...כל לילה אני מדמיינת לי אותך
מעבר לזמן,מעבר לתקופה
אני רואה אותך בשדה הקרב
רואה אותך בספינה טרופה
רואה אותי מצילה אותך
רואה אותי גורמת למותך

ואתה מחייך
עינייך כוכבים
ואתה מביט אליי
ובעיניי גיצים
אני מושיטה אלייך ידי
ואתה נעלם...
מתפוגג בעלטה

ואני רצה אחרי שובל כוכבים
ואני מחפשת אחרייך בין הרוגים
ואני צוללת פנימה אל תוך הים הסוער
רודפת אותך בליבי הבוער

וקולך מרגיע ומלטף
ואתה לוחש על אוזניי שגם אתה מאוד עייף
ואני מתקרבת
ואתה מתרחק
הדמיון מתעתע
והעולם שותק

צריך לישון...אתה אומר
למצוא מרגוע לנפש סוערת
ללכת על האדמה הבוערת
לזכור שכבר היינו כאן
לפני המון המון שנים
כי את כל מה שכבר עברנו אנחנו כרגע חולמים

ואני מחייכת אלייך
ואני מחייכת אליי...
ואני שותקת איתך
ובשתיקה כל כך הרבה מילים
ואני למודת קרבות
ואני למודת אסונות
והטראגיות בלתי נמנעת
והנפש שלי...גוועת

לפני 12 שנים. 26 בדצמבר 2011 בשעה 22:08




קר לי ...
הקור מבחוץ חודר פנימה אל הקור של ליבי
נטיפי שלג רכים נוגעים בפניי ונושרים מטה על הארץ
אני מתכופפת לאסוף אותם בידי החשופות
זכרון ועוד זכרון המרכיבים תמונה קשה וכואבת
אתה חסר לי...אני לוחשת בשפתיים כחולות ורועדות
אתה זוכר?אני שואלת ואין תשובה
אתה חושב?אני מתרסקת ואוספת את מה שנשאר לי ממך




הנה שוב מתחיל הבוקר, שנינו שוב פוקחים עיניים
הנה שוב השיר שלך את מתעוררת לעולם
אני קם ראשון בינינו, יש דברים קטנים עדיין
בואי ונפתור אותם, כדי שיהיה מושלם

הנה שוב את מתמכרת, לרגשות ומספרת
שחלמת עליי בלילה, שהבאתי לך פרחים
נשיקות קטנות בבוקר, נשיקות קטנות בערב,
תסתכלי החוצה הנה, השמיים מאירים.

רק לפעמים באמצע צחוק, על הפנים
משתוללת כאן סופה, כמו באיסלנד
מה קורה לנו כשרע לנו בפנים?
את חוזרת מהכפור
אני בא חשוף באור
ומחבק אותך חיבוק שלא נגמר
ולוחש: "אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר".

הנה שוב מתחיל הבוקר, הנה שוב פוקחים עיניים
אתה רחוק כמו סן-פרנסיסקו, את אומרת תתקרב
נשיקות קטנות בבוקר, אני מנשק לך ת'עיניים
ושואל תירצי קפה, ומתכוון לומר אני אוהב.

לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 20:46





כשהלכת הכאב שבי קיבל שוב משמעות
איך ויתרת על האושר בקלות
אם תחזור נרוץ בין הפרחים
כשהלכת איך נתת לי ליפול אל התהום
איך לקחת את האור אותו היום
אם תחזור אתן לך חיים...

ואם אתה רואה מצאתי אהבה
גם אם זה לא אתה אני שומעת
שומעת את קולך
שומעת הבטחה
ואת הכל לקחת לי
בנתיים יושבת מחכה
לוחשת רק לך
חזור אלי בבקשה

כשהלכת לא ידעתי עוד אחר יותר קרוב
מנסה ללמוד שוב מה זה לאהוב
אם תחזור...

כשהלכת הכאב שבי קיבל שוב משמעות
איך ויתרת על האושר בקלות
אם תחזור נרוץ בין הפרחים
כשהלכת איך נתת לי ליפול אל התהום
איך לקחת את האור אותו היום
אם תחזור אתן לך חיים...