קר לי ...
הקור מבחוץ חודר פנימה אל הקור של ליבי
נטיפי שלג רכים נוגעים בפניי ונושרים מטה על הארץ
אני מתכופפת לאסוף אותם בידי החשופות
זכרון ועוד זכרון המרכיבים תמונה קשה וכואבת
אתה חסר לי...אני לוחשת בשפתיים כחולות ורועדות
אתה זוכר?אני שואלת ואין תשובה
אתה חושב?אני מתרסקת ואוספת את מה שנשאר לי ממך
הנה שוב מתחיל הבוקר, שנינו שוב פוקחים עיניים
הנה שוב השיר שלך את מתעוררת לעולם
אני קם ראשון בינינו, יש דברים קטנים עדיין
בואי ונפתור אותם, כדי שיהיה מושלם
הנה שוב את מתמכרת, לרגשות ומספרת
שחלמת עליי בלילה, שהבאתי לך פרחים
נשיקות קטנות בבוקר, נשיקות קטנות בערב,
תסתכלי החוצה הנה, השמיים מאירים.
רק לפעמים באמצע צחוק, על הפנים
משתוללת כאן סופה, כמו באיסלנד
מה קורה לנו כשרע לנו בפנים?
את חוזרת מהכפור
אני בא חשוף באור
ומחבק אותך חיבוק שלא נגמר
ולוחש: "אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר".
הנה שוב מתחיל הבוקר, הנה שוב פוקחים עיניים
אתה רחוק כמו סן-פרנסיסקו, את אומרת תתקרב
נשיקות קטנות בבוקר, אני מנשק לך ת'עיניים
ושואל תירצי קפה, ומתכוון לומר אני אוהב.
לפני 12 שנים. 26 בדצמבר 2011 בשעה 22:08