אתה יודע...כל לילה אני מדמיינת לי אותך
מעבר לזמן,מעבר לתקופה
אני רואה אותך בשדה הקרב
רואה אותך בספינה טרופה
רואה אותי מצילה אותך
רואה אותי גורמת למותך
ואתה מחייך
עינייך כוכבים
ואתה מביט אליי
ובעיניי גיצים
אני מושיטה אלייך ידי
ואתה נעלם...
מתפוגג בעלטה
ואני רצה אחרי שובל כוכבים
ואני מחפשת אחרייך בין הרוגים
ואני צוללת פנימה אל תוך הים הסוער
רודפת אותך בליבי הבוער
וקולך מרגיע ומלטף
ואתה לוחש על אוזניי שגם אתה מאוד עייף
ואני מתקרבת
ואתה מתרחק
הדמיון מתעתע
והעולם שותק
צריך לישון...אתה אומר
למצוא מרגוע לנפש סוערת
ללכת על האדמה הבוערת
לזכור שכבר היינו כאן
לפני המון המון שנים
כי את כל מה שכבר עברנו אנחנו כרגע חולמים
ואני מחייכת אלייך
ואני מחייכת אליי...
ואני שותקת איתך
ובשתיקה כל כך הרבה מילים
ואני למודת קרבות
ואני למודת אסונות
והטראגיות בלתי נמנעת
והנפש שלי...גוועת
לפני 12 שנים. 30 בדצמבר 2011 בשעה 21:14