בשם האב הבן ורוח הקודש

פעם חשבתי שלשנאה יש מטרה...
פעם חשבתי שהאהבה צריכה להיות עד המוות...
פעם חשבתי ...
פעם...

היום את המחשבה מחליפה...הידיעה!


התקופה האחרונה לימדה אותי שיעורים של חיים שלמים.
את השיעורים הללו לא מלמדים בבית ספר והם לא חלק מתוכנית הלימוד אליה ניתן להתכונן מראש.
השיעורים הללו הותירו בי צלקות עמוקות ששום מייק אפ או תחבושת יכולים להסתיר.
אני זוכרת שהייתי יושבת שעות על כיסא בפינת החדר כשהראש שלי מופנה אל הקיר ואני בוהה בחלל הריק.
ימים שלמים הייתי ממלמלת לעצמי ומשננת את כל אותם הרגעים ואת כל אותן המילים הקשות ששמעתי ממך.
הייתי מתפללת כל לילה שאעצום את עיניי ולא אתעורר.
הייתי שבר כלי .
איבדתי את הרצון לחיות.
הייתי בוכה שעות על גבי שעות עד שלא היה נותר בי אויר.
ואז לילה אחד הבנתי...
הבנתי את התרגיל שלך!

מה שלא ידעת...שבאותו הלילה אספתי את עצמי ונולדתי מחדש.

הבנתי שהאושר נמצא בתוכי ושאני יוצרת את המציאות לעצמי.
ולאחר ההבנה עברתי מסעות עמוקים אל תוך עצמי.
כעבור כמה ימים,כמו במטה קסמים בעודי מסתובבת מלאת אנרגיות ובתחושה של שחרור והקלה קיבלתי מתנה .
קיבלתי...אותו.