בשם האב הבן ורוח הקודש

שיחת טלפון קצרה,תיאום וצפייה ליום המיוחל.
התייצבת אצלי בערב.
חיבוק קצר,פתיחת דלת המכונית ונסיעה לבית קפה קטן מול דיזנגוף סנטר.
אתה מחייך אלי ומביט אל תוך עיניי הכחולות.
אני מביטה חזרה ספק מחייכת,ספק נרגשת.
עינייך הכחולות והיפות מדברות אליי.
הן אומרות לי כל כך הרבה מילים...מילים שאפילו אתה לא אומר לי.
הן מספרות לי על הים.
הן מספרות על רגעים של כאב ועל רגעים של אושר.
הן מספרות על רוחניות עצומה ועל קרקע בוערת.
לגמנו את השתייה שהונחה לפנינו בלגימות קטנות.
בין לגימה ולגימה החלפנו מבטים.
פניך הבוערות החוירו למגע ידיי.
קירבתי את שפתיי אל שפתייך.
כמה רוך ועדינות הכילה בתוכה הנשיקה הזו.
הרגשתי כאילו הזמן עוצר מלכת.
הכל קפא סביב ולכמה רגעים היינו במקום אחר.
מקום שאין בו זמן.
מקום רק שלנו.
גן קסום ומיסתורי במרכז תל אביב אותו רק אנחנו יכולים לראות.
"אחכה לך...אני לוחשת לך לפני שנפרדים,אחכה לך בין עצי הפרי הנושקים למעיין"
אתה מחייך אלי,מסיט את שערי מעל פני ונושק לי נשיקה אחרונה לפני שאתה נעלם אל תוך הלילה.