צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

לפני 12 שנים. 1 בדצמבר 2011 בשעה 23:42

הזין שלך עמוק בגרון שלי.
לכבוד הוא לי למצוץ לך מאסטר.
אני משתדלת. רוצה להשביע את רצונך, רוצה להיות טובה מאסטר.
פיזית – אני נאבקת שלא להקיא, נאבקת בצורך לקנח את האף. בכל פעם שהזין שלך כל כך עמוק בגרוני, האף מאיים להתחיל לטפטף ואז אני לא יכולה לנשום כשאני מכניסה את הזין שלך עמוק.
ואני כל כך רוצה מאסטר.רוצה להיות הכי טובה לך.
רגשית – כל הזמן אמרת לי שככה מוצצת שפחה. לא אשה. אמרת שאשה לא מוצצת עד הגרון, עד חנק. אני שפחה. חור לכל זין שירצה מציצה עמוקה. וברגעים האלה באמת הרגשתי שאשה הגונה לא עושה "דברים כאלה", משמע – אני הכי לא הגונה שישנה. אני באמת חור לכל דורש. וברגעים אלה אני חור לזין שלך, חור ולשון לענג את הזין שלך. אמרת לי שרפלקס ההקאה ייעלם עם הזמן והאימון. אני מחכה לזה, מאסטר, כדי שאוכל למצוץ לך הכי עמוק שאפשר בלי להפסיק. אמרת לי שאתה רוצה שאהיה מאומנת במציצות עמוקות כדי שכשאמצוץ לחברים שלך, תוכל להתגאות בי. אז – אני רוצה שתתגאה בי מצד אחד, מצד שני – במי אתה הולך להתגאות? בי? או בשפחה? בי, בשפחה! אני באמת הולכת להיות חור, חור של מוצצת, ומי שבא ברוך הבא. שפל מדרגה.
אהבתי את השליטה שלך בו, ובי. אהבתי מאד כששיבחת אותי, כשמצצתי לך טוב, כמו שאתה אוהב. וכאבתי, נעצבתי כשנזפת בי על מציצה לא טובה.
תודה מאסטר על הערב, תודה על הכאב, ההשפלה, העונג, הגמירה – שלי וגם שלך.

לפני 12 שנים. 30 בנובמבר 2011 בשעה 13:48

אוהבת חריף.
לא באוכל.
אוהבת חריף.
על הדגדגן.
בחור הכאב.
בחור התענוג.
אוהבת להרגיש ששורף לי
כשהטבסקו חודר עם הפלאג
עמוק לתחת.
זה כאב מעלף. ומאלף.
אוהבת להרגיש ששורף לי
כשהטבסקו חודר לכוס.
שורף. כואב. מענג. מענה. מהנה.

MאסטרM
אני, בהמה דוחה,
שרמוטה
שנהנית כל כך מהכאב,
מבקשת ממך מתחננת לפניך על ארבע עם זנב בין הרגליים
שתמשיך לענות ולענג אותי עם הטבסקו.
כמה שיותר מאסטר!
כי השריפה הזו,
הכאב הזה
אדוני
מגיעים לי.
בהמה נחותה שכמוני
לא ראוייה לאהבה!
בהמה שכמוני ראוייה לכאב!
הכאב השורף הזה
שמצמרר לי את כל הגוף
שמגביר את הגרוי
מסעיר
מטריף
כמו אבק שריפה
לקראת הפיצוץ הגדול.
אתמול, עם הפלאג ספוג הטבסקו בתחת
מתנפח ומתנפח
כשאני יושבת עליו
הרגשתי שמעיי מתהפכים מאסטר
בהמה. כמו בהמה.
והשירותים הפכו לחלום רטוב מאסטר.
איבוד כל שארית של שליטה עצמית-גופנית, אם בכלל היה...
וכשמר היינקן זיין אותי כשהוא מרוח בטבסקו
לאחר שהדגדגן כולו היה מצופה בחריף החריף הזה
הזיון היה מלווה בכאב שגבר על העונג.
כאב שרק בהמה נחותה כמוני נהנית ממנו.
MאסטרM
אנא ממך.
אנא בכוח
עם הרבה טבסקו.

תודה מאסטר.

לפני 13 שנים. 21 בנובמבר 2011 בשעה 12:58

לאור כל מה שנכתב כאן על-ידיכן, בנות, לאור מה שאני כתבתי ובעקבות תגובתו של המאסטר שלי, אני מוצאת חובה לעצמי להבהיר -
1. לתשובתו של המאסטר שלי יש חשיבות גדולה, ותגובתו באה להבהיר כי לו היה מתקיים הסשן - לא הייתי "מובלת" אליו כצאן לטבח.
מדובר בגבר שאכן הכרתי, שאכן ביליתי איתו ערב אחד, שאכן הייתי בביתו, כך שבחירתו של המאסטר בגבר זה דווקא לסשן ראשון שלי עם 2 גברים, היא בחירה מכוונת מאד שמטרתה להקל עלי.

2. בהתייחס למה שאני כתבתי - המאסטר שלי לא חייב אותי להגיע לסשן. המאסטר שלי נתן לי מילות ביטחון. המאסטר שלי נתן לי את כל הבטחונות שמאסטר יכול לתת לשפחתו. האחריות להגעה היא שלי, האחריות להשתמש במילות הביטחון היא שלי. האחריות לדעת או לא לדעת מה יקרה, להתמודד עם הידיעה וחוסר הידיעה, עם פחדים וחששות טריוויאליים - היא שלי.

3. לו היה הסשן מתקיים, לא היה זה סשן תוקפני/אלים/אונס. היה זה סשן של אדון ושפחה, בצרוף גבר נוסף, מוכר - לסיפוק תאוות, יצרים, מאוויים כמוסים, פנטזיות במסגרת סשן בי-די-אס-אמי.

4. מאחר ואני כאמור חדשה בתחום, לא עלה בדעתי בעת שכתבתי אמש את הבלוג "רוצה אבל פוחדת" - שיקראו אותו אנשים מנוסים, שחוו חוויות שאני אפילו לא מפנטזת עליהן כיוון שאין לי מושג שהן קיימות.

5. חשוב לי להבהיר שהמאסטר שלי מקפיד מתחילת התהליך - ללכת איתי בהדרגה, מתוך הכרה בכך שאני חדשה לגמרי ב BDSM, וההוכחה לכך היא בחירתו בגבר המסויים הזה לסשן הספציפי הזה.

אני לוקחת אחריות מלאה על עצמי, לגבי הפחדים והחששות שלי, לגבי אי ההגעה לסשן, כמו גם לגבי הטעויות שעשיתי.

פוסיקT

לפני 13 שנים. 20 בנובמבר 2011 בשעה 21:40

פורשת.
בעצב.
בכאב.

פגעת בי מאסטר.
תודה על מה שהענקת לי מאסטר.

סוף

לפני 13 שנים. 20 בנובמבר 2011 בשעה 16:35

מאסטר,
אני מבקשת להגיע הערב לסשן איתך ועם ___________.

אני פוחדת.
שואלת את עצמי – למה בכלל אני מתכוונת להגיע? האם מתוך כניעה מוחלטת לך? האם כדי לא לאכזב אותך? האם מפני שאני רוצה? האם מפני שאני מבינה שזה חלק מהתהליך שאני צריכה לעבור כ"שפחה טיפולית"? האם אני באה כי זה סוג של הנאה?
לא יודעת. הפחדים שמציפים אותי לא מאפשרים לי לחשוב בבהירות.
אני חושבת שהפחד שלי הוא לא רק פיזי, איך ירגיש לי כששני גברים יעשו בי כרצונם?
הפחד שלי הוא שאני אתרסק. הפחד שלי הוא שבסשן הזה אני אהיה מושפלת עד עפר. שאני מזנה את עצמי. שלא אוכל להסתכל לעצמי בעיניים כשאחזור הביתה, בגלל מה שגרמתי לעצמי – שבאתי והתמסרתי לשני גברים, שעשו בי, נטולת אישיות, נטולת נשמה, כרצונם.

אני מנסה לחשוב איך הייתי מרגישה לו הסיטואציה הייתה אחרת – כלומר, שהייתי בזוגיות וכזוג (לא אתה ואני!!!!!!!!!) היינו מצרפים גבר. אני חושבת שזה היה לי קל יותר, כי אז לא הייתה ההשפלה. אז המטרה הייתה הנאה בלבד.

מסקנה: אני פוחדת בעיקר מההשפלה שאחוש. בשיחה האחרונה שלנו (שיחה אומללה מבחינתי, בדיעבד) אמרתי לך שכשזה אתה ואני, גם במה שאמור להיות השפלה עבורי, לא חשתי כך, כי אני מכירה אותך. אבל הפעם – אני גם מרגישה ריחוק בינינו, גם לא יודעת מה מטרת הסשן הזה (על אף שהסברת לי בעבר שזה שלב שאצטרך לעבור בדרכי לריסוק האני, על מנת לבנות את עצמי מחדש) שבא לאחר תחילת תהליך ההבנה שלי את עצמי ביום ראשון שעבר, דרך השבוע הקשה שעבר עלי גם בגלל שהיינו פחות בקשר וגם בגלל התהליכים שאני עוברת עם עצמי, וכלה בשיחה הקשה של יום שישי, וגם חוששת ממפגש שלי, גוף עם נקבים וציצי, עם שני גברים. מהכאב שלמרות שמגרה אותי – עלול להיות קשה מדי בסיטואציה הזו עם שניכם.

רוצה אבל פוחדת מאסטר. זקוקה לחוש בטוחה ומוגנת איתך, במהלך הסשן. זקוקה להבין, לדעת.

לפני 13 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 16:05

אני באמת כבר לא יכולה כך.
מה עשיתי שאתה זורק אותי?
וכשאני אומרת שנכנסתי לכאן להתנצל אתה אומר לי לא לטרוח.

הייתה שיחה כל כך מועילה, ונתת לי להרגיש שאנחנו מדברים כ__________ ו ___________
ולכן הרשיתי לעצמי להתבדח.
וכשכעסת הייתי המומה.

אני לא חושבת שזה מגיע לי מאסטר.
ואין לי כוח כבר לבכות.
אין לי כוח לכלום מאסטר.
תודה מאסטר.

לפני 13 שנים. 17 בנובמבר 2011 בשעה 19:14

הולכת לאיבוד.

הולכת לישון.

מחר יום חדש. אולי יהיה יותר טוב.

לילה טוב MאסטרM

לפני 13 שנים. 17 בנובמבר 2011 בשעה 8:31

MאסטרM
משהו בינינו השתנה.
אני לא מבינה.
אני רוצה להבין.
אני מבקשת שתסביר.

MאסטרM
אם נפגשת/תיפגש עם מישהי אחרת בזמן שאנחנו בקשר - האם תספר לי?

פוסיקT
מוטרדת

לפני 13 שנים. 17 בנובמבר 2011 בשעה 7:36

שיחה עם דן הבוקר

[דן] בוקר אור מה שלומך?
[ קטי ] בוקר טוב
[ קטי ] שלומי טוב
[ קטי ] שלומך?
[דן] מצויין
[דן] אני אוהב ימים גשומים
[דן] מה עושה בחיים?
[ קטי ] מורה. אתה?
[דן] צלם אומנות
[דן] הכרת מפה בעבר?
[ קטי ] מעטים מאד. לא המקום האידאלי כאן
[ קטי ] ואתה?
[דן] מה מחפשת?
[דן] דיי חדש
[דן] יצא לי לשוחח מעט
[דן] אבל לא נפגשתי עדין
[ קטי ] מחפשת קשר זוגי לטווח ארוך
[דן]
[דן] יש לך מסנגר או סקייפ?
[ קטי ] יש לי מסנגר אך לא במחשב הזה. אוכל לתת לך פרטי התקשרות ונשוחח מאוחר יותר שם אם יתאים לך
[דן] אשמח
[דן] את בעבודה?
[ קטי ] כן
[דן] מה המסנגר?
[דן] ארשום
[ קטי ] _______________-
[דן] שלחתי לך הזמנה
[דן] מתי תהי בבית?\
[ קטי ] או קיי, בצהריים אהיה בבית, אאשר ואם תהיה זמין נדבר
[דן] אשמח להכירך...
[ קטי ] תודה
[דן]
[ קטי ] גם על הפרח חן חן
[ קטי ] נדבר בצהריים
[דן] המשך יום מקסים
[דן] ביי בנתיים
[ קטי ] תודה ביי

לפני 13 שנים. 15 בנובמבר 2011 בשעה 21:19

כבר יומיים שבקושי דיברנו.
אז עצוב לי.
ביום ראשון צפו ועלו דברים.
השארת אותי עם עצמי, כנראה בצדק.
אבל עצוב לי.

פוסיקTעפרשפחהזונהכלבה