כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

אתמול הפנית אותי MסטרM לפורום "מסירה". שוחחנו על כך.
היום קראתי את הבלוג החדש של "אש האהבה" - שטר בעלות - ו.... אוףףף כמה התגריתי. נפלא, מרגש, מטריף מסעיר בעיני.
רק רציתי שתדע...........
שפחתך הזונה

בארבעת החודשים האחרונים, אני הולכת "כמו גדולה" לפסיכולוג. החלטתי שהגיע הזמן לגלות למה אני תקועה באמצע החיים.
לאחר שנכנסתי לעולם הבדס"מ, התחלתי להשתנות, בזכות MאסטרM. חוויתי חוויות, פיזיות ורגשיות, הוצפתי במחשבות, עלו בי תובנות, והיה לי ברור שאו שאני מספרת לפסיכולוג על העולם החדש שלי, או שאני מפסיקה ללכת אליו. הנטייה שלי הייתה כמובן להפסיק ללכת אליו, כי מה פתאום שאספר לו על הצד ה"אפל" בחיי? (אפל? זה האור שבחיי!!!) בזכות MאסטרM המשכתי ללכת אליו. ולספר. לספר בגאווה על מאסטר שלי, שאחראי למקום הטוב שבו אני נמצאת היום, שאחראי לחיוך שעל פני, שאחראי לאור שאני מקרינה, שאחראי לשלוות הנפש שלי, שאחראי לחוזק שבי.

היום סיפרתי לפסיכולוג, כמה MאסטרM מקדיש לי. כמה נתינה יש בו, כמה חוכמה, אכפתיות, דאגה. הסברתי והבאתי דוגמאות לכך שכל מה שמאסטר רוצה הוא – טובתי, וזה בא הרבה על חשבונו. מהרבה מאד בחינות. הסברתי לו כמה בקשר בינינו, ה"מרוויחה" והנהנית בגדול היא – אני. מאסטר לא מרוויח מהקשר. הוא כמובן הרים גבה. איך? הרי השולטים נהנים מהשליטה, נהנים להכאיב, נהנים להשפיל. נהנים מהסקס ה"קשה". הסברתי לו. MאסטרM מעביר אותי תהליך שדורש ממנו להקדיש לי הרבה מאד תשומת לב (ואני תובענית במיוחד), תהליך הדורש ממנו זהירות, רוב קשב, הקפדה על הפרטים, קטנים כגדולים. זהו תהליך שמטרתו להיטיב עימי, לשנות סופסוף את חיי לכיוון החיובי. הבאתי כדוגמה את התספורת והצבע החדשים. אחרי כמעט שני עשורים בהם התהלכתי עם תספורת א-סימטרית מדליקה וצבעים "חייזריים", כהגדרת מאסטר, כי בעיני זה היה יפה ומיוחד ושיקף אותי, למרות שלא מעט גברים "קיטרו" על כך, מעולם לא חלפה בי אפילו המחשבה לעשות שינוי. עד שנכנס מאסטר לחיי. והוא גרם לי לשנות. צבע, תספורת. "מה, את חייזר"?, היה אומר לי? "גועל נפש". "אי אפשר לגעת לך בשיער עם כל הג'ל הזה שאת שמה". מהרגע שהבטתי במראה לאחר המטה-מורפוזה הזו, אין מאושרת ממני. לא מבינה איך לא עשיתי את השינוי הזה לפני שנים... אני מסתובבת כטווסה גאה, מודעת ליופיי (בסוף עוד אוהב את עצמי! וזה יהיה השיא!). ביטחוני העצמי הולך ומתחזק (וזה דבר חדש. ביטחון הקרנתי רק כלפי חוץ, אבל בפנים? איפה אני ואיפה ביטחון). בזכות MאסטרM. ומה יוצא מזה למאסטר? הרי בשבועות האחרונים ממילא בכל פעם כשנפגשנו הוא חייב אותי להגיע בלי ג'ל בשיער, עם שיער רך. כך שלא זו הנקודה המרכזית. הסיבה היא שזה יותר נשי. יותר מעודן, וזה טוב עבורי, אם אני באמת רוצה להכיר בן זוג. והאמת? הוא צדק. בימים האחרונים מביטים עלי ומחמיאים לי יותר אנשים משהחמיאו לי בשנה שלמה לפחות....
דוגמה נוספת? הנה... שני עשורים שאני נושאת את מות הורי על כתפיי, בזיכרוני, בליבי וגם בביתי. בפעם הראשונה שמאסטר היה בביתי, הוא קטל את הרהיטים והעיצוב והאווירה שבהם הייתי כל כך גאה. הוא זה שהרגיש מייד את הכבדות, הדחיסות, את החנק בבית. לפני שבוע גנזתי את תמונות הורי שהיו על השידה ליד מיטתי. הן במגרה. אחרי 20 שנה. ואני מרגישה שסיימתי להתאבל סופסוף. מרגישה משוחררת. קלה יותר. כעת אני מתכוונת להחליף את כל הרהיטים. לא עוד חום. לא עוד המזנון של הסבתא והויטרינה של אמא וכעוד כהנה וכהנה. רוצה התחדשות. רעננות. רוצה עכשיו הכל בהיר, מינימליסטי, פנג-שוואי. רוצה להרגיש נקי, רוצה להרגיש ולראות אור בבית. תם פרק של 20 שנות אבל. חושבים שלמאסטר יוצא משהו מזה? ברור שלא.
עוד דוגמאות? בבקשה - דייטים. למה למאסטר כל כך חשוב שאצא לדייטים? למה הוא לא מרפה מהעניין? מה יוצא לו מזה? כלום. הוא לא ירוויח מזה שאצא לדייטים או אכיר בן זוג.
אז מה בכל זאת? האמת היא - של MאסטרM ייצא דווקא הרבה מאד בסוף התהליך – הרבה סיפוק מכך שהביא אותי לעשות שינויים חשובים, משמעותיים ונכונים בחיי, שהזיז אותי מהתקיעות שבחיי, שהביא אושר לחיי. זה הרווח של מאסטר, וממש לא כמו שאנשים חושבים – שביחסי שליטה השולט הוא הנהנה העיקרי. ממש לא. גם בסשן, ההנאה ברובה הגדול היא שלי. מאסטר משקיע הרבה, כסף, אנרגיה, מחשבה, זמן, העינוי וההנאה ב- 98% אחוז מהסשן הם שלי. אני גומלת לו באמת בקטנה.

בסוף הפגישה היום אמר לי הפסיכולוג – "המאסטר שלך עושה איתך עבודה מצויינת. נשמע שהוא גורם לך לשינויים מאד חשובים וטובים בחיים".
הרגשתי המון גאווה, אושר ושמחה כשהוא אמר לי את זה!
כי זה המאסטר שלי. כל כך הרבה שנים של תקיעות עברו עלי, שנים של קיבעון שבהן הייתי בטוחה שכל מה שאני עושה הוא הדבר הנכון, שנים בהן החזקתי בכל כך הרבה אמונות ודעות שכבר מזמן אבד עליהן הכלח, ואיש לא הצליח להניע אותי קדימה. עד שהגיע המאסטר שלי.

מאסטר יקר, לא פעם אמרתי שאני בת מזל שהכרתי אותך, ושאתה, השולט, לקחת אותי תחת חסותך, להיות שפחתך.
אני שבה ואומרת ומדגישה זאת ביתר שאת מאסטר.
אני, שפחתך,
גאה
מאושרת
שמחה
חזקה
בזכותך מאסטר

והמון המון מודה!

תודה מאסטר יקר
על שלא אהבת את השחור
על שלא אהבת את הסגול
על שלא אהבת את ה"חייזר"
על שלא אהבת את הקוצים.

תודה מאסטר שדרשת, שלרגע לא ויתרת, אפילו לא זמנית.

עכשיו, מאסטר, אני קוצרת המון, אבל ה מ ו ן מחמאות.
בזכותך מאסטר.
תודה

תודה מאסטר על שקראת לי, למרות מה שעשיתי השבוע, למרות שהייתי זונה מטומטמת!
תודה על ששיסנת אותי. תודה על שאינך מתעלם ממני.
תודה על כל התענוגות והעינוגים שחוויתי הלילה הזה מאסטר.

אז מה היה לנו הלילה?
הבטחה לקרוע לי את הכוס יחד עם אלקטרודה בתחת.........
וזה היה. וזה קרה. וזה ריגש אותי. ומרגש אותי עד עכשיו מאסטר. זה הרגיש כל כך מיוחד שם, כשהאלקטרודה הייתה בפנים. גם ההחדרה שלה מגרה..................... אוההההההההההההההה האלקטרודה בתחת פשוט מטריפה. סוג של ריגוש מהנה. מענג. מסעיר. רוב הזמן זה לא כאב, מדי פעם עבר בי כאב שגרם לי לצרוח, נפלטה לי צרחת כאב בלתי רצונית. ולשמחתי המשכת............

הפיסטינג. סוף סוף זכיתי לפיסטינג בכוס – אין מאושרת ממני מאסטר. את התחושה המתלווה יש לחלק לשניים- התחושה הפיזית, שאתה מכה בתוכי מבפנים, ומביא לגרוי מטורף. נדמה היה לי, תוך כדי פיסטינג, כשהייתי אי שם ברקיע השביעי, או אולי שמיני, שקראת לי "זונה משפריצה". השפרצתי מאסטר? אין לי מושג, זו הייתה הרגשה בלתי ניתן לשליטה, ובטח לא לתיאור. התחושה הנפשית/רגשית, שהנה, אתה, גבר שבגברים, המאסטר היקר שלי, כובש אותי כך. חודר עם כל כף היד אל מעמקי נשיותי. לא האמנתי מאסטר, שסוף סוף זה קורה.
אני יכולה מראש לבקש עוד מהטוב המטריף הזה? עוד פיסטינג? תודה מאסטר.
ומה היה בהמשך? אלקטרודה בכוס ואלקטרודה בתחת. מאסטר, אני מבקשת מזה עוד ועוד, כמה שיותר. המשחק ששיחקת הן בעוצמות והן בצורת המסג'... אוההההההההההההההההההההה ואח"כ כשהצלבת........... מאסטר, אני מכורה לחשמל שאתה נותן לי................ או, כמה טוב.

ומה עוד? הרשית לי לגמור וזה היה כרגיל נפלא, ומענג.........
נתת לי מכות... זו התמודדות עבורי. כאן זה המקום להוכיח שאני לא רק מדברת מאסטר, אלא גם מבצעת. השתדלות. תודה מאסטר על המכות, ותודה גם על ההנחה מאסטר!

ו......... עיקר העיקרים מבחינתי, שיא האושר מבחינתי – שהיום מצצתי לך כמו שצריך. אמנם לא הקאתי, אלא רק כמעט - כמה פעמים, אבל עשיתי מאמצים אדירים כדי למצוץ לך כמו שאתה אוהב – כמו ששפחה או זונה מוצצות.

מאסטר יקר שלי, הערב הזה קרו כמה דברים משמעותיים –
מצצתי לך כמו שאתה אוהב ועינגתי אותך
עשית לי פיסטינג, הכוס שלי סופסוף עשה גם הוא השתדלות וקיבל את כף היד שלך!
החדרת לי אלקטרודות לכוס ולתחת ושיחקת ביניהן עם החשמל.
או מאסטר, כמה טוב אתה עושה לי. איזה תחושות מסעירות ומטריפות אתה גורם לי לחוש.
תודה לך מאסטר. תודה לך מכל הלב, גם על החיבוק והליטוף בסוף...
ממני,
פוסיקT

טעויות והפקת לקחים. תמרורי אזהרה.

סוער מאד. אצלי בלב. אצל MאסטרM וכאן.
הבוקר, ביקשתי מ MאסטרM להיות טוטאלית בקשר שלי איתו. בנתינה שלי אליו. ביקשתי לתת לו את כל כולי, יותר ממה שנתתי עד עכשיו. כשאני ביקשתי זאת ממנו – ידעתי מה אני מבקשת כי ידעתי במי מדובר. אני מכירה את המאסטר שלי ויודעת שהוא לעולם לא יעשה שום דבר שיפגע בי, לעולם לא יזיק לי ולעולם לא ינצל אותי. להיפך. הוא שומר עלי.

ומה שקרה בהמשך היום – היה הוכחה לכך. הוא בעצם שוב הראה לי עד כמה הוא באמת שומר עלי, ועד כמה אני עלולה להזיק לעצמי. הוא הוכיח אותי היום, עד כמה אני מסוכנת לעצמי ומסכנת את עצמי.
ראשית, גם הוא, שעליו אני סומכת בעיניים עצומות – גם הוא עלול לעשות טעויות ולכן אני תמיד חייבת לקחת אחריות על עצמי. להחליט עבור עצמי מה טוב בשבילי ומה לא. שנית, אם יהיה שולט אחר – הוא לא בהכרח ידאג לי כמו המאסטר שלי. להיפך, יכול להיות שהוא ידאג לעצמו על חשבוני, אולי אפילו סביר להניח שכך זה יהיה. שולטים רבים אחרים לא מגלים התחשבות בשפחתם. זה ברור לי. ולכן עלי להיזהר ולהישמר כל כך.

ולאור "עברי" , והנתינה שלי את עצמי כך שגברים ניצלו אותי יופי, MאסטרM בא בעצם להעיר אותי, לעורר אותי, באמצעות הסטירה החזקה הזו.
ברור לי שאני היא זו שחייבת לקחת אחריות ואני חייבת להיות זהירה ולהפעיל שיקול דעת, כי טעויות עלולות לעלות לי מאד ביוקר.

אני – רציתי להיות טוטאלית. טוטאלית בקשר שלי איתו, עם MאסטרM שאני סומכת עליו, במסגרת הקשר והיחסים המוכרים לי איתו.
MאסטרM הראה לי מה זה להיות טוטאלית כמו שביקשתי. הרי לא הוא ביקש ממני. הוא לא ביקש ממני כלום. זה הכל בא ממני. הוא הראה לי מה יכול היה לקרות לי עם מישהו אחר, במצב הזה. ואני טעיתי. הייתי צריכה לעצור את זה ברגע שראיתי שזה לוקח אותי למקום שלא טוב לי בו. למקום מסוכן.
לי היה ברור בוודאות שMאסטרM לא היה מביא אותי למצב של זנות בהתאם למודעה שפרסמתי. כשפרסמתי את המודעה ידעתי שזה לעולם לא ייצא לפועל, שמאסטר לא ייתן לזה לקרות. זה חלק מהחינוך של מאסטר אותי. חלק מכל מה שמאסטר מנסה ללמד אותי ממש מתחילת הקשר בינינו, כיוון שאני תמימה, כיוון שאני בסה"כ תינוקת בעולם הזה, ואני חייבת להיות מודעת היטב לכל הסכנות האורבות לי בדרך ולכן עלי לקחת אחריות.
ברור לי שהחשיבה שלי מוטעית. ברור לי שאני מעמידה את עצמי בסכנה. ברור לי שאני היא זו שצריכה לקחת אחריות ולשאת בתוצאות. ברור לי שמאסטר מכין אותי לעתיד. ועושה הכל כדי שאפקח את עיני ואתעורר. לא הכל יפה בעולם. לא כולם הוגנים והגונים.

מאסטר יקר,
אני מבינה עד כמה אתה חושש לי. אני מבינה עד כמה אני חייבת להיזהר. אני מבינה עד כמה אני מעמידה את עצמי בסכנה אבל גם עלולה להעמיד אותך בסכנה. ואני לא מוכנה שזה יקרה. לא אסכן לא אותך ולא אותי מאסטר. אני מבינה עד כמה אני צריכה להיות עירנית ומודעת לסכנות. אני מבינה שאני היא זו שחייבת לקחת אחריות על רצונותיי, בקשותיי, מעשיי. וגם על התוצאות. אני לומדת מאסטר. וזוכרת הכל מאסטר.
אני מצטערת מאסטר על חוסר ההבנה שליווה אותנו כל היום הזה. אתה לקחת את זה למקום אחר, ובצדק. עשית זאת כדי שאבין את הסכנה שבטוטאליות ועד לאן מישהו אחר יכול לקחת את הטוטאליות שאני מרצוני נותנת. ברור לי שאני חייבת לעצור כשלא מתאים לי ולא טוב לי.
אני מודה לך מאסטר על כל תמרורי האזהרה שאתה מציב בדרכי השכם והערב. אני מבטיחה ללמוד להשתמש בהם, גם אם היום אני חושבת ומאמינה בכל לבי שאחריך לא יהיה אחר, וזאת כדי לא להעמיד עצמי בסכנה. אני יודעת שעליך אני יכולה לסמוך, אבל לא כולם כמוך. ואני צריכה להפסיק להאמין בכל אחד. ראיתי לאן זה לקח אותי- התמימות שלי, האמון שאני נותנת באנשים.
אנא סלח לי מאסטר.
פוסיקT שלך

שפחה בתשלום לשולטים ושולטות ולמסיבות ראווה.
שפחה בעלת תאווה לכאב וסף כאב גבוה, חובבת השפלות, מאד אנאלית ואוראלית,
חובבת פיסטינג.
סשן ראשון וקביעת גבולות בנוכחות המאסטר שלי.
סשנים נוספים ייערכו לפי דרישה בלא נוכחות המאסטר שלי.
המעוניינים - נא לפנות בפרטי.

יש גבולות שמראש קבעתי אותם, בלי לבדוק, כיוון שברור היה לי מעל לכל ספק ש"זה" מחוץ לתחום. ודיברנו על הגבולות הללו, כמו בעלי-חיים.
לעומת זאת יש מה שיכול היה אולי להיות גבול והוא נבדק תוך כדי הקשר שלנו: או כי זה משהו שלא העליתי על דעתי שהוא קיים, ולכן מחוייב בדיקה, או כי זה משהו שלא ברור לי אם הוא מחוץ לגבול או לא. כך או כך, כל מה שהוא לא גבול וודאי - אני זקוקה (ומבקשת) ליותר מהתנסות אחת כדי להחליט אם יש גבול או לא.
כך למשל אם תשתף אישה שולטת. כבר אמרתי לך בעבר מה דעתי, אבל עד שלא אתנסה – לא אדע איך ארגיש. ואני רוצה לנסות. ואם תחליט שזה יהיה – זה יהיה. או למשל עבד – אין ספק שלא יהיה לי קל, אבל אם תחליט שזה יקרה – זה יקרה. אחרי התנסויות אני אוכל להגיד אם זה גבול עבורי או לא.
כנ"ל לגבי כל דבר שתחליט מאסטר.

כשאתה שואל אותי, או כשאני שואלת את עצמי – האם אני באמת רוצה להיות זבל אנושי חסרת כבוד ואגו – אז התשובה היא לא. אני לא רוצה להיות זבל אנושי חסרת כבוד ואגו. אבל אני חושבת שזה גם תלוי באופן בו מסתכלים על סיטואציות בדס"מיות כאלה. אם מדובר בהנאה – אז למה שזה לא יהיה לגיטימי, שכל אחד ייהנה בצורה המתאימה לו, בתנאי שהוא לא פוגע בבן/בת הזוג שלו? בתנאי שהגבולות ברורים ויש מילות ביטחון?
אני לא חושבת שאתה באמת חושב שאני במהותי זבל. בסשנים – אני כזו. אני השפחה שלך, אני שרמוטה, אני אהיה השפחה של כל מי שתרצה שאהיה, אבל אם אנחנו יודעים שבמהותי אני לא זבל אנושי, זה רע? או – אם אנחנו יודעים שבחיים שמחוץ לבדס"מ אני חייבת להשתנות ולא להיות זבל של אף אחד – אבל בקשר הבדס"מי שלנו זה בסדר כי זה רק שם וזה עונה על צורך כזה או אחר – אז מה רע?

נכון שכרגע אנחנו נמצאים במקום אחר – כרגע אני צריכה לחוש מושפלת, לחוש זבל, כדי לוודא למה אני דוחה מעלי אהבה, למה אני מתנהגת כמו שמתנהגת. אבל האם כך זה צריך להיות תמיד? האם לא ייתכן מצב שבו יהיו סשנים שבהם אני מושפלת, שבהם אני עפר, שפחה שלך ושל מי שתחליט, נשלטת ע"י שולטת שתביא, וכו וכו – לצורך הנאה, סיפוק וכו וכו, מתוך ידיעה שמחוץ לסשן אני אחרת? ואם כך – אז שוב, גם מה שיכול היה להיחשב כגבול – לא בהכרח יהיה כזה.

אני ערה לכל מה שכתבתי לך במייל, מאסטר, ויחד עם זאת, אין לי שום ספק שאני אעשה כל מה שתגיד לי, שאני מבקשת את כל החבילה, בלי לבחור מתוכה פריטים. זה קשור, אגב, למה שצפוי לי בסשן הבא . לגעת בדיוק באותם מקומות שגורמים לי אי-נוחות וכאב. ואעשה הכל בלב שלם וברצון, מתוך אמון מוחלט שיש לי בך, מתוך תחושת הביטחון שאתה נותן לי, ממש כמו שהייתי שלמה עם הסשן המרגש של אמש, על כל מה ומי שהיה בו.

לכן מאסטר, אני לא יכולה לציין גבולות נוספים/אחרים מאלה שדיברנו עליהם מזמן מזמן. אני יודעת שאני רוצה להמשיך ולבדוק, הכל עפ"י החלטתך.
אתה מכיר אותי כל כך טוב, ואתה יודע היטב לאן אתה לוקח אותי........ טוב לי כך מאסטר.

ערב מיוחד במינו היה אתמול בערב. ערב בו זוג מקסים שהכרתי כאן, הוזמן על ידינו ונאות לבוא ולצפות בסשן של אדוני ושלי.
אש האהבה והחשמלאי אדונה.
אני מודה, מודה לך אש, ולאדונך.
מודה לכם על הצפייה,
מודה לכם על ההרגשה הנינוחה שנתתם לי.
לך, אש יקרה, מודה לך על החום והקרבה,
על התמיכה,
הליטוף,
וגם...
על שיתוף הפעולה...
לפני... בזמן... ואחרי....

אני מקווה בכל לבי שהערב הזה היה מיוחד גם עבורכם.
ערב זה ייחרט בזיכרוני לעולם, כאחת החוויות החזקות והמשמעותיות בחיי.
תודה אש
תודה חשמלאי

אתמול עברתי חוויה מיוחדת במינה, עם MאסטרM ועם עוד זוג נבחר ויקר. לראשונה בחיי מישהו צפה בי עירומה. מישהו? לא, זוג. עירומה? יותר מזה - במהלך סשן.
אבל לא זו הנקודה. זה גורם מזמן. נקודת פתיחה לבלוג. הנקודה החשובה שבגללה אני כותבת את הבלוג הוא MאסטרM. MאסטרM היקר. האחד, היחיד והמיוחד. אגב, לכל מי ששואל את עצמו – MאסטרM לא אמר לי לכתוב, הוא גם לא יודע שאני כותבת או מה אני כותבת.אספר לו רק אחרי שאסיים לכתוב.
נראה שכושר או כשרון הכתיבה שלי, מאופקים מדי, כמו גם רגשותיי העצורים. אבל –
ל MאסטרM מגיע שאפרגן. שאספר מיהו בדיוק, כי נראה לי שלא הצגתי אותו באור הנכון והמדוייק. האמת היא שאני לא בטוחה שמילים – גם ממישהי כשרונית ממני, יכולות לבטא ולתאר את מי שהוא באמת. אבל אנסה.
אמרתי לו אמש, למאסטר היקר שלי, שהתמזל מזלי שפגשתי בו, שהתמזל מזלי שהוא המאסטר שלי. וזה כל כך נכון. הוא כל כך שומר עלי, כל כך רוצה בטובתי, כל כך דואג לי. אתמול למשל (כמו לפני כל סשן) , הוא חזר כמה וכמה פעמים על מילות הביטחון שעומדות לרשותי, מה משמעותה של כל מילת ביטחון, מתי עלי לומר כל מילה. הוא חזר והזכיר (כמו בכל סשן) לגבי קשירות – מה מותר ומה אסור, איך כן ואיך לא, כמה זמן ניתן להשאיר קשירה... הזהירות שלו עם החשמל, עם כל דבר. ולא קל איתי – מכיוון שאני פריקית של כאב, ויכולה לסבול כאב ברמות מטורפות. עבור MאסטרM זה בעייתי, אם אני לא אומרת את מילת הביטחון בזמן. הוא דואג לי מאד, המאסטר שלי. הרצון שלו לשמור עלי – בא לידי ביטוי, בלט ובולט בכל דבר שהוא עשה ועושה, אמר ואומר. MאסטרM מעולם לא כפה עלי דבר. הכל בהתאם לבקשותיי. אם לא אבקש שוט – לא יהיה שוט. אם לא אבקש חשמל – לא יהיה חשמל. ופיסטינג - כמה אני מתחננת לפיסטינג. אבל אני כל כך צרה, שהוא לא מוכן לעשות זאת בלי הכנה מתאימה... ומה הוא לא עושה כדי להקל עלי? מאסטר יקר שלי. ואני באמת חושבת שאין עוד כמותו. ההדרגתיות שבה הוא חושף אותי לעולם הבדס"מ, הזהירות בה הוא נוקט.
מאסטר – באמת זכיתי!
אני מאושרת על הרגע בו הכרתי אותך, ועל הרגע בו החלטת שאני מוכנה – לקח לך הרבה זמן להגיע לרגע הזה. ובצדק. רצית להיות בטוח בכל מאת האחוזים שאני אכן שם, שאני אכן מוכנה. הרגע הזה הגיע לאחר שיחות רבות, קלות כקשות, הסברים, אפילו חומר קריאה ששלחת לי - כיוון שראית את טובתי לנגד עיניך, ולרגע לא את טובתך או תועלתך האישית. וכך זה לכל אורך הדרך.
חשוב היה לי לכתוב את הבלוג הזה, לא כדי לפאר את MאסטרM, אלא כיוון שחשתי צורך להעמיד דברים על דיוקם. כיוון שהבנתי שמה שאני יודעת, הרי אינו מובן מאליו ואינו ידוע לקוראים כאן. ולכן עשיתי לו עוול. והוא האחרון בעולם שמגיע לו!
אני עומדת מאחורי כל מילה שכתובה כאן, ולמעשה – כמו שכתבתי בתחילת דבריי – אני חושבת שאני עדיין לא נוגעת בקצה קצהו של הייחוד והחיוב של המאסטר שלי.
תודה לך מאסטר יקר שלי, תודה!
המשך יבוא
פוסיקT שלך

אני מניחה שביחסי שליטה, ניצול איננו בהכרח משהו יוצא דופן . ניצול השולט/ת את הנשלט/ת. מצב זה איננו מחוייב המציאות כמובן, אלא תלוי בשולט.
ביחסיי עם MאסטרM, זכיתי. לא רק שאין הוא מנצל אותי, אלא הוא גם מלמד אותי ממה עלי להיזהר. כמו למשל מניצול כלכלי.
הצד הנשלט, מתוך רצונו לרצות את השולט, מתוך הכניעות והפאסיביות, עלול להסכים לכל ניצול, כולל ניצול כלכלי/סחיטה.
לשמחתי, מאז ומעולם, גם בעולם הונילי, לא נוצלתי כלכלית. מבחינתי נושא זה הוא טאבו. בחיפושיי אחר בן זוג, לא כללתי בין ה"קריטריונים" – עושר. בעיני יש קריטריונים אחרים, תכונות אחרות, שחשובים לי הרבה יותר. יחד עם זאת, ידעתי שלא אוכל להתחבר לגבר שנושא על כתפיו בעיות כלכליות, מה גם שאני ממש לא הפתרון. "גבר", לתפיסתי, לא יכול להיות אחד שיצטרך "להיעזר" כלכלית בבת זוגו. לכן לא יכול מבחינתי להיות מצב בו אנוצל כלכלית ע"י בן זוגי.
ואם נחזור ליחסי שליטה, הרי גם כאן יש גבולות. ניצול כלכלי הוא עבורי גבול אדום בלתי ניתן לשינוי. ניסיון לסחיטה כספית הוא הסיבה הנכונה לצאת מהקשר.
אני מודה לך מאסטר על השיעור, על ההארה, ומבטיחה שלעולם לא אתן לאיש לנצל אותי כלכלית!
שפחתך