כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

מחפשת עבד
בוגר
אינטליגנטי
נקי ואסתטי
צייתן וכנוע
מזוכיסט
לאימון תחת פיקוחו של המאסטר שלי.

נא לפנות בפרטי.

מאסטר יקר,
אפיתי עבורך שתי עוגות.
שמחתי שהיו לך טעימות.
בחרתי לאפות עוגות מיוחדות,
כי הן עבורך מאסטר.
במיוחד עבורך.

עוד מעט נכנסת השבת.
זו הולכת להיות שבת נהדרת,
מלאת אושר ושלווה.
שבת של פינוקים
והנאה מהחיים היפים.
כי זו הבחירה שלי,
לשבת .
תודה מאסטר!
בזכותך!

ז.ז.
זונה. זולה. או שלא.
זה שם השיעור.

MאסטרM הגיע. השולחן ערוך ומוכן לקראתו. גם אני ערוכה, מוכנה ומזומנה לקראתו. לא כל כך בטוחה שמוכנה לקראת הגבר/ים הנוסף/ים המוזמן/ים. אנחנו מדברים. אני מגישה לו ארוחת ערב. מבטי נעוץ בשולחן. אסור לי להביט בו . "אולי תהיה לנו הברזה", אומר MאסטרM. ואני בלבי מקווה, מאד מקווה שתהיה הברזה. אני מרגישה שאתמול והיום, זה כבר קצת יותר מדי בשביל ה"רגשי" שלי. אבל – לא, אין הברזה. אני נדרשת להגיע אל הדלת, לפתוח אותה ולקבל יפה את פניו של האורח. מאסטר ארגן לי עלם חמודות, בחור צעיר, חתיך, ששמע מפיו של MאסטרM על שפחתו, והוזמן לקבל עינוגים ממני, הזונה הזולה. כן, זונה. זולה. אני נשלחת אל חדרי, להתפשט. נכנסת לסלון אל מאסטר והבחור, במערומי. גופי מעורטל. נשמתי מעורטלת. MאסטרM מציג אותי, את שפחתו הזונה הזולה. מספר על מעלליי, יכולותיי, "הישגיי".
קיבלתי הוראה לשעשע אותם. לרקוד לפניהם, לצלילי השיר sex bomb עם עצם בפה. (כמו) כלבה. מול מאסטר לבד אני רוקדת משוחררת לגמרי, מה שלא קרה לי מעולם קודם לכן. מול שניהם – מנסה להציג את המשוחררת. מנשקת את נעליו של מאסטר לאות תודה, ומקבלת הוראה לחכות על 4 על המיטה, ישבן לכיוון הדלת. אני מחכה, על 4, על המיטה. מחכה, מחכה. הגברים משוחחים להם בסלון. ואני? מחשבותיי נודדות, כולי מתכווצת, לא רק מהקור שבחדר. גם מהקור שבפנים. ומחכה. כן, עדיין מחכה.
החדר חשוך. קטורת מפיצה ריח נעים. מאסטר נשאר בסלון, דלת חדר השינה נשארת סגורה למחצה, על מנת שמאסטר יוכל לשמוע אם אשתמש במילות הביטחון. הבחור מגיע, נעמד לצידי, פותח את חגורתו, את הכפתור, הרוכסן, ושולף זין עומד, ענק. מחדיר לי לפה. אני, הזונה הזולה, מוצצת. אתמול מצצתי ל MאסטרM, למר X וכעת לעלם. לשמחתי הוא גמר מהר, ואני? אני הייתי טובה. יודעת (סופסוף) את המלאכה. יש לי מורה מעולה.
העלם מכניס את הזין חזרה למכנסיו, סוגר הרוכסן, הכפתור, החגורה, ויוצא מהחדר. מתיישב בסלון מול MאסטרM.
מאסטר קורא לי, אני מגיעה לסלון, נעמדת מולו.
מביט לי בעיניים.
מביט לי בנשמה. עמוק.
"למה את בוכה", שואל-קובע מאסטר.
"אני לא בוכה מאסטר" ומסתכלת בעיניו.
"למה את בוכה בפנים, זונה".
[כמה שמאסטר החכם צדק. כל כך בכיתי מבפנים]
"אני בוכה מבפנים כי זה היה קשה, מאסטר".

העלם שוחרר לביתו תוך זמן קצר, לא לפני שהייתי צריכה לנשק את נעליו לאות תודה על שאיפשר לי למצוץ לו, וללוותו לדלת. בעירום כמובן.
חזרתי למאסטר. הרגשתי שאני מתפרקת. וזו הייתה רק התחלת ההתפרקות. MאסטרM אמר דברים נוקבים וקשים. אמר, שאתמול בעצם הוכיח לי מה שאני עצמי אמרתי, הרגשתי, קבעתי - שאני זולה. הרי כשבזמנו, עוד לפני שהיה המאסטר שלי, הוא שלח אותי למר X, חברו, ואני, אחרי התלבטויות החלטתי באמת ללכת אליו, היה מה שהיה, והרגשתי רע עם עצמי. הרגשתי זולה, וכמובן סיפרתי למאסטר איך הרגשתי. עכשיו, MאסטרM לימד אותי מה זה להרגיש זולה. זולה זה למצוץ ל- 2 גברים בערב, ולמחרת לגבר שלישי. "זה נקרא להיות זולה, חפץ שכמותך. חפץ עם שלושה חורים שימושיים. כן, זה מה שאת. חפץ זול שיעשה כל מה שמאסטר אומר". כל מילה ננעצה עמוק בלבי, והכאב החד איים לקרוע את לבי מעלי. זה לא כאב שאני מסוגלת לו. בהמשך מאסטר הציע הצעה, אותה אני שומעת לא בפעם הראשונה - "את יכולה לבקש להשתחרר, שפחה! את יכולה למצוא לך גבר קינקי, כזה שיספק אותך..." נכון, הרי אני לא חייבת להיות שפחה, מאסטר יהיה המאושר באדם אם אבקש שחרור. ואני? אני בסערה, מערבולת מחשבתית ורגשית, אבודה. לא ממש מבינה מה קורה, לא מבינה מה מרגישה בשניות אלה, מה רוצה, מה יכולה. מנסה להסביר את עצמי, לא ממש מצליחה.
ואז בא שלב נוסף בהשפלה – פיסטינג. אתם שואלים את עצמכם ודאי – פיסטינג שאת כל כך אוהבת – יכול להיות לך השפלה? מה כבר יכול להיות משפיל בפיסטינג אחרי שאתמול מר X החדיר את אגרופו לכוסך? הרי זה מאסטר עכשיו, מאסטר שאיתו כל כך רצית פיסטינג.
אז זהו, שפיסטינג יכול לכאוב לא רק בכוס, אלא גם בלב. ואתם כבר יודעים, בניגוד לכל שאר הכאבים, נגד כאבי לב אני לא עמידה. התנוחה שלי, השיחה הנוקבת של MאסטרM איתי תוך כדי הפיסטינג, המבט שלו, הם היו קשים. יחד עם זאת, אני שרמוטה, אחרת איך ייתכן שהשפרצתי? וגמרתי? (כמובן ברשות)
לאחר שקיבלתי אישור להתקלח, חזרתי לשיחה. וזו הייתה נקודת מפנה.
MאסטרM לקח אותי עד הקצה, ממש עד הקצה, ושם נתן לי חבל הצלה, עבה, מבטיח, כזה שלא נקרע.
הו מאסטר יקר, אתה באמת יקר. אין עוד כמוך. אני חוזרת ומצהירה, קבל עם ועדה, שאני מודה על שבחרת בי להיות שפחתך!
"את בוחרת מה את רוצה להיות. כל מה שעשית היום למשל – עשית מבחירה שלך. את בחרת למצוץ לו. יכולת גם לא להסכים. הרי נתתי לך את האפשרות, כמו תמיד. את בחרת לרקוד עם עצם בפה, בעירום. יכולת גם לא להסכים. את בחרת להיות שפחה. את החלטת שאת רוצה להיות הכי טובה. אף אחד לא הביא אותך לזה, רק את. את בחרת להיות עם עוד גבר/ים, את בחרת..."
(וזה נכון. מדוייק).
"אם את בוחרת להרגיש זונה – את מרגישה זונה. אם את בוחרת להרגיש זולה – את זולה. הבחירה בידייך, ההחלטה שלך. אף אחד לא אומר לך מה לעשות ואיך להרגיש. המוסכמות לא רלוונטיות. זה בינך לבין עצמך".
ומה ש MאסטרM הראה לי הערב ובערב הקודם – זה בדיוק זה. אם הרגשתי זולה, זונה, זה בגלל שאני בחרתי להרגיש כך. יכולתי גם להרגיש אחרת, גם אם מצצתי לעוד גבר או שניים. מי החליט? מי קבע? זו אני, הבחירה שלי איך להרגיש ואיך לחשוב. ואז הוסיף ואמר "אני חושב שאת סבבה". זהו. תפסתי את החבל.
ישבתי מול מאסטר, גמעתי בשקיקה כל מילה שאמר, חשבתי על הכל, הבנתי כמה שהוא צודק. הבנתי שאני לא רוצה להשתחרר ממנו. הבנתי שאני אישה מאד בת מזל, שיש לה המון טוב בחיים, ובוחרת להיות שפחתו של MאסטרM.

ביקשתי חיבוק. קיבלתי הרבה יותר מזה. נכנסנו לחדר השינה. הדלת נסגרה.
ומה שקרה שם, זה כבר תענוג מעולם אחר, שלא יועלה על הכתב, אבל לעולם לא יישכח...

[התחלתי לכתוב את הבלוג בבוקר, לפני העבודה. נאלצתי להפסיק באמצע, ללכת לעבודה.
קיבלתי המון מחמאות על המראה. אמרו לי "את זוהרת".
מעניין למה...חייכתי.
חזרתי הביתה. מתיישבת לסיים את הבלוג החשוב הזה.
מתיישבת? כזה על חצי.... עדיין בקושי יכולה לשבת...
מעניין למה...]

שבת שלום, ושנה אזרחית נהדרת!

השפה העברית לא מספיק עשירה. ממש לא מספיק עשירה כדי לתאר את החוויה שחוויתי הערב הזה. MאסטרM, אדון שאקרא לו אדוןX ואני. מחר אמור להיות "היום הגדול", בו, כך חשבתי, יתבצע העונש של חכמטומטמת. היום הבהיר לי MאסטרM
א) מה שיהיה מחר – לא יהיה עונש.
ב) הערב אנחנו נפגשים בדירתו של אדון X.
גם כך אני מסתובבת מרוגשת ומחורמנת כבר כמה וכמה ימים, כן, וגם לילות, אבל לאחר שהבנתי מה עומד לקרות היום - ההתרגשות, החרמנות, הגירוי ונוזלי התאווה – חצו כל גבול אפשרי. אגב מיצי התאווה – הם רק התרבו והתרבו עם כל השפלה במהלך הסשן, עם כל כאב...

מאז איחרתי בדקות ספורות לאחד המפגשים עם M, אני מקפידה להקדים. הערב הזה הקדמתי ב- 20 דקות. נכנסתי מלאת ביטחון עצמי ואושר לביתו של אדון X . מאסטר כבר היה כמובן, כל כך שמחתי לראותו. לא כל כך ידעתי מה מצפה לי. שיערתי השערות, ובדיעבד הסתבר לי שכולן היו מוטעות... מאסטר כהרגלו, מלא הפתעות... דבר אחד היה ברור לי מעבר לכל ספק – אני רוצה להיות הכי טובה למאסטר שלי. אני רוצה שהוא יתגאה בי.
הערב היה גדוש בפעילות. סשן מורכב ומגוון. לא בטוחה שאספר את האירועים על פי סדרם, כיוון שכהרגלי בסשנים – אני די מעורפלת הכרה כתוצאה מעוצמת הריגושים שאני חווה. עוצמתן של החוויות לא יכולה להשאיר אותי מרוכזת, מן הסתם.

התפשטתי אל מול שני הגברים, וכך, במערומי, הכנתי להם קפה והגשתי כיבוד. אז התחיל הסשן. זה התחיל בהצלפות עם שוט. את רוב ההצלפות נתן לי M. הוא יודע שלא קל לי עם ההצלפות, אבל אני חושבת שאני מתחילה ללמוד לספוג את ההלקאות הללו. לקראת הסוף הוא נתן לאדון X. והיו גם קשירות. חגורה סביב מותניי, ידי נקשרו אל החגורה, השדיים נקשרו חזק, ונקשרתי אל התקרה. השדיים חטפו מכות מ MאסטרM ועכשיו, נראה לי, שאפילו חזייה לא אוכל ללבוש.....

חשמל.... חשמל.... הצטוויתי להחדיר לישבני אלקטרודה, ועוד אחת לכוס. M התחיל להפעיל... והגביר... והגביר.... אוהווווו... אני אוהבת את החשמל הזה.... רק שהייתי חייבת להתאפק ולא לגמור... זה לא היה קל, אבל עמדתי בזה בגבורה.... M ואדון X פטפטו להם וצחקו על חשבוני שעה שהאלקטרודות ריקדו להן בחוריי האינטימיים... אח"כ M שינה את הפולסים החשמליים, והעונג... שמיימי.... אין דברים כאלה................ ובזה לא תם ולא נשלם, כי מאסטר גם הצליב בין האלקטרודות.... כמה טוב שלמאסטר שלי יש כזה טנסומטר, ייחודי ומיוחד!!!
אבל.... כשהאלקטרודות יצאו מחוריי וחשמל החל לזרום ישירות לדגדגני – פה התחלתי לאבד שליטה.... עד עוצמה מסויימת נאבקתי לא לגמור, הגירוי מטריף. אבל כש MאסטרM מדי פעם הגביר בבת אחת את העוצמה, צרחתי עד השמיים. ואז הוא הפחית אבל עדיין חזק משהיה לפני כן, וכך שיחק איתי המאסטר היקר שלי. הוא הבטיח לי מראש שהפעם לא ירחם עלי. והוא באמת לא ריחם עלי. לפחות לא בכל מה שקשור לחשמל.
אח"כ הגיעו הליטופים... כמה אני אוהבת שMאסטרM מלטף אותי. אבל ליטופים לא באים בחינם. כדי לזכות בליטוף היה עלי להסכים שהוא יגביר עוד קצת את המתח החשמלי... כמה שפחדתי. באמת פחדתי. וביקשתי עוד קצת. כי רציתי ליטופים. מה לא אעשה למען המאסטר שלי, למען קירבתו, למען ליטופיו.... או מאסטר יקר!!!

ואז הגיע הספקולום. אבל לפני כן – הכנה. בקבוק פלסטיק עגול ושמנמן ששומן היטב והוחדר ישירות לכוס הרעב והרטוב שלי. כשאני החדרתי את הבקבוק, הייתי כמובן די עדינה עם עצמי... אבל כשMאסטרM טיפל בי עם הבקבוק, וסובב אותו, והחדיר אותו עד הסוף נדמה לי, זה כבר סיפור אחר.............. כואב ומענג. מענג וכואב. השילוב המטריף וההזוי הזה....
לאחר הבקבוק – הוחדר הספקולום. אבל הפעם MאסטרM התחיל מיד עם הגדול. האחרים הרי נבלעים בקלות במנהרות הכרמל.... הספקולום חדר, אדון X הוזמן לצפות מקרוב במנהרה ההולכת ומתרחבת. נראה לי שהוא נהנה. גם MאסטרM נהנה... ו... גם אני. ובכל פעם ביקשתי עוד סיבוב. עוד הרחבה. באיזשהו שלב הרגשתי כבר קרועה. אבל..... יש שיכלולים... למקום הובאה מברשת שיניים שהוחדרה ע"י M ישירות לנקודת ה-G. אלוהים שבשמיים, אין דברים כאלהההההההההההה.
התחלתי לרעוד בלי יכולת לשלוט על עצמי. אסור היה לי לגמור עדיין.... איך מתאפקים? פה ושם גם הורשיתי או יותר נכון הצטוויתי לשחק בדגדגן... והריגוש, אווווווווווווווווווווווו....
מברשת שיניים בנקודת ה-G... נראה לי שאני מתחילה להתמכר לזה.... מי שלא חווה ריגוש כזה – צר לי – כי אין לי יכולת להתחיל לתאר ולהסביר את טירוף החושים הזה........................
ואחרי שהספקולום נשלף מכוסי הרחב, אדון X הציע לעשות לי פיסטינג. למרות שמדובר במנהרה, עדיין לא פשוט להחדיר לתוכי כף יד שלמה. M כבר עשה לי פיסטינג מענג מאין כמוהו.... כמעט כמעט פיסטינג מלא. והיום, עשה זאת חברו. פיסטינג כמעט מלא. הרגשתי נקרעת... צרחתי... השתוללתי עד כדי כך שMאסטרM היה צריך להחזיק אותי ממש ממש חזק כדי שלא אברח.... ובאיזשהו שלב, העונג השתלט על הכאב, הורשיתי לגמור.... איזו אורגזמה.............. ושוב אדון X המשיך, MאסטרM נתן לו הוראות להמשיך לחדור עוד יותר עמוק............ אתם מוזמנים לצפות בתמונות............. ואני? אני רוצה עוד. רוצה שתעשה לי פיסטינג מאסטר.

אם חשבתם שבזה תם הסשן – טעות בידכם... הרי אי אפשר לייבש את מר היינקן... הוא חיכה בשקט כל הערב... אז קיבלתי הוראה להראות לאדון X איך החבר הכי טוב שלי מזיין אותי. ואני, קצת קצת תשושה, זיינתי את עצמי ב"שאנטי". אדון X תפס יוזמה והחל לזיין אותי עם הבקבוק – בעוצמה... עמוק כל כך, לא חשבתי שמר היינקן מסוגל לחדור כל כך עמוק. הוא רחב, אתם יודעים... וזה היה... מענג.... אני חייבת להתחיל לנצל את יכולותיו המופלאות של מר היינקן...

פסק זמן של מנוחה. אחרי רגיעה, אני מתלבשת. לא, לא, עוד לא נפרדת. עוד לא הולכת...

עכשיו הגיע הזמן לענג את MאסטרM, עכשיו הגיע הזמן להראות לו ולחברו שאני תלמידה טובה, שאני שפחה טובה, שאני זונה טובה. להפעיל לשון, להצדיק את קיומם של השקדים.... ואני אוהבת לענג את MאסטרM היקר, אוהבת לשמוע ממנו שאני טובה..... סופסוף למדתי לענג אותו כמו שהוא אוהב!!!
אלא ש.... אחריו הגיע תורו של אדון X. אז גם אותו עינגתי..... כי הרי השתפרתי....
ובכך, אם לא שכחתי כלום, תם ונשלם הסשן הראשון שלי עם 2 גברים. עם MאסטרM ואדון X.
לילה טוב פוסיקT...

לא יכולה לישון.
נרגשת.
לא יכולה לישון.
מרוגשת.
אסור לי לגמור.
לא אגמור.
התחילה הספירה לאחור...

אני מזכירה לעצמי את הכלבים בניסוי של פבלוב. כן, גם אני מריירת. אבל מהכוס. כשאני חושבת על MאסטרM אני מתחילה להרטיב... כשאני רואה MאסטרM על צג הטלפון אני מרטיבה. כשאני שומעת את קולו אני מרטיבה. מרטיבה, אני מתכוונת לא ללחות. אלא לשפע של נוזלים, שבְּכָמוּתם לא היו מביישים איסוף מיצי כוס מכמה וכמה נשים... והכי הכי... כשMאסטרM גורם לי לפחד, כשהוא מתאר לי ברמזים אפלים מה עומד לקרות לי... לא צריך הרבה כדי שארטיב כהוגן. וכשהוא מכאיב - מצליף בי... כשהכאב של השוט מפלח את עורי ואני חושקת שפתיי לא לצרוח צבע – אני... כן, מרטיבה...אוהו כמה מרטיבה... עד כדי כך שכשMאסטרM מחדיר אצבע ובודק – הוא מתאר שם לא את הכינרת... אלא אוקיינוס של מתיקות ניגרת....
לא מזמן, לקראת הסשן האפל הראשון שלי, הצטוויתי להיות יבשה לקראת בואו של MאסטרM. זו הייתה אחת המשימות הקשות שלי, ואני חייבת להודות שעל אף מאמצי לא ממש עמדתי במשימה בכבוד. ניסיתי, כל כך ניסיתי לא לחשוב על מה שיהיה, לא לחשוב על MאסטרM ועל מה שמצפה לי, בכוונה, ואפילו זה לא ממש עזר. בדיקת עומק העלתה נוזלים בכוסי. אמרתי כבר, כמו אצל פבלוב, אני הכלבה המאולפת, המריירת של MאסטרM.
והפיסטינג... או, כמה משפיכה שם.... בפעם הבאה MאסטרM, אולי נדאג למסכת-מגן, למקרה שאשפריץ לך עד לפנים....
הבוקר, בסופר, בין מדפים, למוכרות ולקונים, מספר לי MאסטרM מה צופן בחובו השבוע הקרוב עבורי. וזה הולך להיות שבוע מיוחד במינו, שמתחיל הערב. זה יהיה שבוע גדוש בהכל מכל בכל. מפחיד, מלחיץ, מכאיב, עם כמה וכמה פסגות שיהיה עלי לטפס ואף לכבוש – ולשמח, לענג ולשעשע את MאסטרM, שיתגאה ברכושו. וכך, כשרשימת הקניות בידי, אוזניי כרויות לתכניות המלחיצות, ואני מרגישה שם, בין רגלי, איך הזונה מריירת. איך נוזלי התאווה בכוסי נשפכים... כולי תאווה... רוצה... חמה.... מיוחמת... כלבה מיוחמת... שלך MאסטרM. שלך ולכבודך.
וגם עכשיו... כשאני כותבת.................

חכמה מטומטמת.
עד כמה אדם חכם יכול להיות מטומטם? להכאיב לעצמו ובעיקר לאדם יקר, מיוחד וכל כך מוערך, שרוצה רק בטובתו?
למה ללמוד תמיד בדרך הקשה והפוגעת?
לא הספיקו 50 שנה?

זו הייתה חוויה חדשה לגמרי עבורי.
להיפגש עם 3 נשים שלמעשה אני מכירה מתוכן אחת, והיכרותי איתה היא היכרות אינטימית – האינטימית ביותר (והיחידה) שהייתה לי אי פעם עם אישה. היכרות שאולי, בנסיבות אחרות, בזמנים אחרים, אם בכלל יכלה להתרחש, הייתה גורמת לי לחוש לא בנוח כששוב ניפגש. והיום הזה – כל כך שמחתי לראותה, הרגשתי הכי טבעי ונפלא לצידה, סוג של קרבה וחברות שלא חשתי מעולם.

והרגשתי אחרת, והרגשתי משוחררת, והרגשתי מאושרת. מתחילת הערב ועד סופו.
הערב עבר לו במהרה, בהנאה, בנועם, והתחושה הייתה כאילו ארבעתנו חברות ותיקות.
פעם ראשונה שהרגשתי שלא צריך לשבור קרח, שאף אחת לא מנסה להרשים, שאין מאבקי כוחות כמו שלרוב יש בחברותא של נשים.
זו הייתה התנסות מיוחדת וחוויה נהדרת עבורי, שאני לרוב די "מתבודדת", ומעט מאד משתפת אחרות בעולמי האינטימי. הרגשתי כל כך בנוח!

כשקיבלתי את התמונה שהצטלמנו בסוף המפגש – התבוננתי, ורק אז קלטתי שאני המבוגרת שבחבורה. הפלא ופלא – לא הרגשתי כך ולו לרגע, לא חשבתי על זה ולו לרגע. הרגשתי כל כך חלק מ... שום שיפוטיות לא צצה לכל אורך המפגש, וגם לא אחריו.
פשוט נהניתי.
נהניתי מכן, חברותיי היקרות,
נהניתי לגלות עוד משהו על עצמי.
שמחתי שיכולתי לשתף אתכן בחוויותי,
ליהנות מסיפוריכן,
ובסוף גם לבקש את עזרתכן/אישורכן מ M....

המשך יבוא...:-)

חסר לי MאסטרM

בקבוק. פלסטיק. מעוגל. אתה מחדיר אותו לכוס. מחדיר עמוק. ומסובב. עוד יותר עמוק ומסובב. כואב ומענג. כל אנקת כאב שלי היא בעצם אנחת עונג....אתה משאיר אותי כך, רגליים פסוקות, הבקבוק בפנים.
האלקטרודה האנאלית מוחדרת גם היא, אתה מתחיל להזרים חשמל. מי שלא ידעה אלקטרודה בתחת לא ידעה עונג מטריף מימיה.
יש גם אלקטרודות לדגדגן. גם הן מחוברות. עכשיו תחשבו על השילוב של הכל יחד. מטריף. איבוד הכרה. באיזשהו שלב הכאב היה קשה מנשוא. עמדתי להתעלף. MאסטרM עצר. קצת מנוחה. הסדרת הנשימות. ואני, זונה שכמוני, מבקשת עוד. והעונג הצרוף הזה ממשיך...... לרגעים אני לא יודעת איפה אני ומה קורה לי.
אני לא "ולדנית". ילדתי את ילדיי בניתוחים קיסריים. הכוס שלי צר. היה כזה לפחות עד אתמול.
ואז באו הספקולומים. כן. ברבים. לא אחד, לא שניים. שלושה. ואתם לא טועים, האחד גדול מקודמו. הבקבוק היה רק הכנה לקראתם. MאסטרM מתיישב לו מול רגליי הפשוקות לרווחה. חסר לי שלא אפשק אותן כראוי – פישוק שלא משביע את רצונו של מאסטר דינו עונש. אז אני משתדלת. והוא מתחיל. מחדיר, מרחיב, מעמיק. הראשון סיים את תפקידו, ומחליף אותו הספקולום השני. כשזה מיצה את עצמו - מגיע השלישי, האכזרי מכולם. כל סיבוב פותח ומרחיב אותי עוד קצת. ואני רוצה להיות טובה, אז נושמת עמוק ומבקשת עוד סיבוב. תוך כדי – האצבע של מאסטר חודרת ומשחקת עם נקודת ה-G. ועם הדגדגן. חוויה הזוייה לגמרי. שכחתי לציין כלל חשוב מאד – אסור לי לגמור... ובכל פעם אני מגיעה עד הקצה... ונשמעת האזהרה – "את לא גומרת!". ואני ילדה טובה. מתה לגמור. לא גומרת. מאסטר ממשיך עד שהחור הפעור שלי מגיע למימדים שמשביעים את רצונו.
הספקולום האכזרי מילא את תפקידו כראוי ונשלף החוצה.
את מקומו תופסת היד של MאסטרM. עם הרבה שמן, היד חודרת פנימה. כאב מענגגגגגגג........אני מתענגת על הפיסטינג. אווווווו, טוב, מי שלא חוותה – אני ממש לא יכולה לתאר את ההרגשה. אין תיאור שיכול להתקרב אפילו במעט לעונג המטורף הזה. זו אקסטזה של עילפון חושים מטורף. התחושה הזו, מאסטר, שכל היד שלך נעוצה עמוק בתוכי, משגעת אותי. כאן מאסטר הרשה לי לגמור... והאורגזמות באו ברצף. אין לי מושג כמה. הייתי שם. ולא הייתי.
כשמאסטר הרגיש שקרע אותי מספיק, הוא שלף את ידו. וואו. כמה מסעיררררר.
ישבני שזכה ע"י מאסטר לכינוי "חור התענוג" - מיועד לענג את MאסטרM. אבל מאסטר כמובן לא מסתפק באנאלי-סקס שאיננו מתובלן. התבלין המועדף עליו הוא, איך לא, הטבסקו. והעונג – עילאי. המשחק מאסטר, ששיחקת בישבני-רכושך הבלעדי - היה שורף וכואב ומענג ומענה ומהנה ומטריף.
שוב עוררת בי את השילוב המנצח של כאב מענג, של עינוי מהנה........... והפעם, עם "הדבר האמיתי"!

לסיום, קיבלתי רשות לאונן ולגמור. זרחתי. אלא ש... – אין פרס בלי "קטץ" כלשהו. אני רשאית לגמור רק בעמידה. ולא פעם אחת.... עוד... ועוד... ועוד...ועוד...........ורק לפי הוראה של מאסטר, עפ"י תזמון שלו..................

MאסטרM יקר, תודה על הסשן האפל הראשון שלי. על כל מה שהיה בו.

הערה:
1) אלו רק חלקים מהסשן. היו עוד. לא קלים. בלשון המעטה...
2) אני בספק אם תיארתי את האירועים עפ"י סדר התרחשותם. פשוט, הייתי שם, אבל ממש לא שם....