בקבוק. פלסטיק. מעוגל. אתה מחדיר אותו לכוס. מחדיר עמוק. ומסובב. עוד יותר עמוק ומסובב. כואב ומענג. כל אנקת כאב שלי היא בעצם אנחת עונג....אתה משאיר אותי כך, רגליים פסוקות, הבקבוק בפנים.
האלקטרודה האנאלית מוחדרת גם היא, אתה מתחיל להזרים חשמל. מי שלא ידעה אלקטרודה בתחת לא ידעה עונג מטריף מימיה.
יש גם אלקטרודות לדגדגן. גם הן מחוברות. עכשיו תחשבו על השילוב של הכל יחד. מטריף. איבוד הכרה. באיזשהו שלב הכאב היה קשה מנשוא. עמדתי להתעלף. MאסטרM עצר. קצת מנוחה. הסדרת הנשימות. ואני, זונה שכמוני, מבקשת עוד. והעונג הצרוף הזה ממשיך...... לרגעים אני לא יודעת איפה אני ומה קורה לי.
אני לא "ולדנית". ילדתי את ילדיי בניתוחים קיסריים. הכוס שלי צר. היה כזה לפחות עד אתמול.
ואז באו הספקולומים. כן. ברבים. לא אחד, לא שניים. שלושה. ואתם לא טועים, האחד גדול מקודמו. הבקבוק היה רק הכנה לקראתם. MאסטרM מתיישב לו מול רגליי הפשוקות לרווחה. חסר לי שלא אפשק אותן כראוי – פישוק שלא משביע את רצונו של מאסטר דינו עונש. אז אני משתדלת. והוא מתחיל. מחדיר, מרחיב, מעמיק. הראשון סיים את תפקידו, ומחליף אותו הספקולום השני. כשזה מיצה את עצמו - מגיע השלישי, האכזרי מכולם. כל סיבוב פותח ומרחיב אותי עוד קצת. ואני רוצה להיות טובה, אז נושמת עמוק ומבקשת עוד סיבוב. תוך כדי – האצבע של מאסטר חודרת ומשחקת עם נקודת ה-G. ועם הדגדגן. חוויה הזוייה לגמרי. שכחתי לציין כלל חשוב מאד – אסור לי לגמור... ובכל פעם אני מגיעה עד הקצה... ונשמעת האזהרה – "את לא גומרת!". ואני ילדה טובה. מתה לגמור. לא גומרת. מאסטר ממשיך עד שהחור הפעור שלי מגיע למימדים שמשביעים את רצונו.
הספקולום האכזרי מילא את תפקידו כראוי ונשלף החוצה.
את מקומו תופסת היד של MאסטרM. עם הרבה שמן, היד חודרת פנימה. כאב מענגגגגגגג........אני מתענגת על הפיסטינג. אווווווו, טוב, מי שלא חוותה – אני ממש לא יכולה לתאר את ההרגשה. אין תיאור שיכול להתקרב אפילו במעט לעונג המטורף הזה. זו אקסטזה של עילפון חושים מטורף. התחושה הזו, מאסטר, שכל היד שלך נעוצה עמוק בתוכי, משגעת אותי. כאן מאסטר הרשה לי לגמור... והאורגזמות באו ברצף. אין לי מושג כמה. הייתי שם. ולא הייתי.
כשמאסטר הרגיש שקרע אותי מספיק, הוא שלף את ידו. וואו. כמה מסעיררררר.
ישבני שזכה ע"י מאסטר לכינוי "חור התענוג" - מיועד לענג את MאסטרM. אבל מאסטר כמובן לא מסתפק באנאלי-סקס שאיננו מתובלן. התבלין המועדף עליו הוא, איך לא, הטבסקו. והעונג – עילאי. המשחק מאסטר, ששיחקת בישבני-רכושך הבלעדי - היה שורף וכואב ומענג ומענה ומהנה ומטריף.
שוב עוררת בי את השילוב המנצח של כאב מענג, של עינוי מהנה........... והפעם, עם "הדבר האמיתי"!
לסיום, קיבלתי רשות לאונן ולגמור. זרחתי. אלא ש... – אין פרס בלי "קטץ" כלשהו. אני רשאית לגמור רק בעמידה. ולא פעם אחת.... עוד... ועוד... ועוד...ועוד...........ורק לפי הוראה של מאסטר, עפ"י תזמון שלו..................
MאסטרM יקר, תודה על הסשן האפל הראשון שלי. על כל מה שהיה בו.
הערה:
1) אלו רק חלקים מהסשן. היו עוד. לא קלים. בלשון המעטה...
2) אני בספק אם תיארתי את האירועים עפ"י סדר התרחשותם. פשוט, הייתי שם, אבל ממש לא שם....
לפני 12 שנים. 16 בדצמבר 2011 בשעה 19:20