יש גבולות שמראש קבעתי אותם, בלי לבדוק, כיוון שברור היה לי מעל לכל ספק ש"זה" מחוץ לתחום. ודיברנו על הגבולות הללו, כמו בעלי-חיים.
לעומת זאת יש מה שיכול היה אולי להיות גבול והוא נבדק תוך כדי הקשר שלנו: או כי זה משהו שלא העליתי על דעתי שהוא קיים, ולכן מחוייב בדיקה, או כי זה משהו שלא ברור לי אם הוא מחוץ לגבול או לא. כך או כך, כל מה שהוא לא גבול וודאי - אני זקוקה (ומבקשת) ליותר מהתנסות אחת כדי להחליט אם יש גבול או לא.
כך למשל אם תשתף אישה שולטת. כבר אמרתי לך בעבר מה דעתי, אבל עד שלא אתנסה – לא אדע איך ארגיש. ואני רוצה לנסות. ואם תחליט שזה יהיה – זה יהיה. או למשל עבד – אין ספק שלא יהיה לי קל, אבל אם תחליט שזה יקרה – זה יקרה. אחרי התנסויות אני אוכל להגיד אם זה גבול עבורי או לא.
כנ"ל לגבי כל דבר שתחליט מאסטר.
כשאתה שואל אותי, או כשאני שואלת את עצמי – האם אני באמת רוצה להיות זבל אנושי חסרת כבוד ואגו – אז התשובה היא לא. אני לא רוצה להיות זבל אנושי חסרת כבוד ואגו. אבל אני חושבת שזה גם תלוי באופן בו מסתכלים על סיטואציות בדס"מיות כאלה. אם מדובר בהנאה – אז למה שזה לא יהיה לגיטימי, שכל אחד ייהנה בצורה המתאימה לו, בתנאי שהוא לא פוגע בבן/בת הזוג שלו? בתנאי שהגבולות ברורים ויש מילות ביטחון?
אני לא חושבת שאתה באמת חושב שאני במהותי זבל. בסשנים – אני כזו. אני השפחה שלך, אני שרמוטה, אני אהיה השפחה של כל מי שתרצה שאהיה, אבל אם אנחנו יודעים שבמהותי אני לא זבל אנושי, זה רע? או – אם אנחנו יודעים שבחיים שמחוץ לבדס"מ אני חייבת להשתנות ולא להיות זבל של אף אחד – אבל בקשר הבדס"מי שלנו זה בסדר כי זה רק שם וזה עונה על צורך כזה או אחר – אז מה רע?
נכון שכרגע אנחנו נמצאים במקום אחר – כרגע אני צריכה לחוש מושפלת, לחוש זבל, כדי לוודא למה אני דוחה מעלי אהבה, למה אני מתנהגת כמו שמתנהגת. אבל האם כך זה צריך להיות תמיד? האם לא ייתכן מצב שבו יהיו סשנים שבהם אני מושפלת, שבהם אני עפר, שפחה שלך ושל מי שתחליט, נשלטת ע"י שולטת שתביא, וכו וכו – לצורך הנאה, סיפוק וכו וכו, מתוך ידיעה שמחוץ לסשן אני אחרת? ואם כך – אז שוב, גם מה שיכול היה להיחשב כגבול – לא בהכרח יהיה כזה.
אני ערה לכל מה שכתבתי לך במייל, מאסטר, ויחד עם זאת, אין לי שום ספק שאני אעשה כל מה שתגיד לי, שאני מבקשת את כל החבילה, בלי לבחור מתוכה פריטים. זה קשור, אגב, למה שצפוי לי בסשן הבא . לגעת בדיוק באותם מקומות שגורמים לי אי-נוחות וכאב. ואעשה הכל בלב שלם וברצון, מתוך אמון מוחלט שיש לי בך, מתוך תחושת הביטחון שאתה נותן לי, ממש כמו שהייתי שלמה עם הסשן המרגש של אמש, על כל מה ומי שהיה בו.
לכן מאסטר, אני לא יכולה לציין גבולות נוספים/אחרים מאלה שדיברנו עליהם מזמן מזמן. אני יודעת שאני רוצה להמשיך ולבדוק, הכל עפ"י החלטתך.
אתה מכיר אותי כל כך טוב, ואתה יודע היטב לאן אתה לוקח אותי........ טוב לי כך מאסטר.
לפני 12 שנים. 6 בדצמבר 2011 בשעה 18:40