סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

לפני 13 שנים. 20 באוקטובר 2011 בשעה 8:14

איזה יום מרגש!!!
מ- 7.00 בבוקר ישבתי מול הטלוויזיה ולא עשיתי כלום חוץ מאשר לצפות בשידורים המרגשים ואפילו להזיל דמעה, ולא אחת...



אתמול הרגשתי שאני חייבת להבין יותר טוב את מה שאמרת. [בטח אתה חושב שאני "חפרנית", או מתפלספת... מה לעשות, אני חייבת לרדת... לעומקם של דברים...:-)]
אז עכשיו, לאחר שההתרגשות סביב גלעד שליט פחתה, אני חוזרת לשיחתנו מאתמול, קוראת ומעלה כמה נקודות שלא ברורות לי עד הסוף. אני מניחה שהרבה דברים יתבררו לי עם הזמן, אבל מאחר ומאד מעניינים אותי כל התהליכים מהפן הרציונאלי שלהם במסע הזה, אני מעלה את השאלות.
למשל – אמרת לי שמהקשר שלי עם החבר שלי אני לא אמורה ליהנות. אני אמורה ללמוד לתקשר איתו, ללמוד זוגיות איתו. אז - בהנחה שתהיה לי זוגיות בעתיד, אני לא אמורה ליהנות ממין? רק ליהנות מזוגיות, תקשורת טובה? זוגיות לא אמורה להיות מכלול של תקשורת טובה וסקס טוב?
ועוד- כתבת שלשפחה צריך להיות צורך עז להיות רכוש של המאסטר שלה, וכל עוד הצורך הזה קיים – הקשר עם המאסטר שלה יכול להימשך. האם הצורך הזה נעלם עם הזמן? ומה קורה אז? אז היא פתאום נהנית מיחסים וניליים?
כתבת שאני חיפשתי בן זוג מאסטר וזה חרא מקום, ושמאסר עולם טוב רק בפנטזיה. כלומר בעצם, הקשר בין מאסטר לשפחה הוא סוג של פנטזיה? ואם כך, אז איפה ומהי המציאות שלך? איפה זוגיות מציאותית אצלך? איך אתה חי במציאות הזוגית שלך? (כן, אני מבינה שמאסטר הוא חבר, קואוצ'ר, מדריך, מנטור, ששם לעצמו מטרה להוביל את השפחה במסעה)
אין שביל באמצע, בין יחסי שליטה לבין יחסים וניליים?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י