כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

קרוב לשבוע ימים שאני יודעת שאני עומדת בפני עליית מדרגה. שצפוי לי סשן בדנג'ן ש- M שכר, מאובזר כדת וכדין - מול צופים. רק כדי לסבר את האוזן – עד לפני שבועיים לא ידעתי בכלל מה זה דנג'ן ועד היום גם לא ראיתי כזה.
ומאז הבגידה שלי – אני יודעת שהחמרתי את מצבי ושאני צפוייה לשלם מחיר כבד.

הכל התנקז להיום.

אתמול כבר הרגשתי איך הפחד מזדחל לו לורידים, בלילה האחרון בקושי עצמתי עין. פחד והתרגשות מילאו אותי.
השיחות עם M היו קשות במיוחד מאז שחשפתי את בגידתי בו, ואם חשבתי לרגע (קיוויתי כמובן להירגע כך) שמאז אתמול הוא כבר החל בשיחותינו את ההכנה המנטלית/רגשית לסשן, הסתבר לי שטעיתי.

קמתי הבוקר לאחר שינה טרופה, אל תוך היסטריה ולחץ ברמות לא מוכרות. ניסיתי להרגיע את עצמי ופשוט לא יכולתי. M ניסה להרגיע אותי "מה כבר יכול להיות בסשן שעוד לא חווית?"
אוהו מאסטר, הרבה. החל מהמיקום, דרך הכלוב, ושאר סממני אינקוויזיציה, וכלה בקהל. שום רמז לא נתת לי לגבי מי ומי יהיו הצופים. ניסיתי לברר, ניסיתי לבדוק האם הם יהיו רק צופים או יוכלו גם לגעת.... התשובות רק הלחיצו אותי עוד ועוד.

נסעתי ליפו. חלילה לי מלאחר. איחור משמעו עונש. ועונשים, בלי עין הרע, אני סופגת הרבה לאחרונה.
כל כך הרבה מחשבות התרוצצו במוחי בדרך...

מאסטר אסף אותי. נכנסים. אני מארגנת קצת את המקום.
טועמת ומלקקת ומוצצת קצת את M. ונכנסת לכלוב, כדי להרגיש קצת, על קצה המזלג, מה זה ואיך זה מרגיש....
לאחר שמאסטר פתח לי את המנעול, אני בהמתנה עם מבט מושפל, מחכה למוצא פיו של M. ואז – "שימי כיסוי עיניים". שמתי. וכך, בחשיכה מוחלטת, M מריץ אותי לקצה החדר. אני מקבלת פקודה לעמוד ולא לזוז.
מוסיקה מיוחדת ברקע. נרות. אורות מעומעמים. האורחים נכנסים. אני לא יודעת כמה. לא יודעת מי. אחרי כמה דקות אני נלקחת אל חדר האורחים. עלי להתפשט למולם. מתחילה להסיר את בגדיי, החגורה, החולצה, החזייה, המגפיים, המכנסיים. ומקבלת הוראה: "זה מספיק לבינתיים". תודה M שאתה נותן לי להתרגל לסיטואציה... זמן מה אח"כ גם החוטיני יורדים ובעירום מקבלת הוראה להסביר למה אני עומדת מולם עירומה, מה פשר הקעקוע שמקועקע לי בגב התחתון. ואני? שפחה טובה וממושמעת, נטולת בושה ומבוכה – מסבירה. אני שפחה. זבל. רכוש. לא ראוייה לאהבה. קעקעתי את שמו של האדון הקודם שלי, שאפילו לא ידעתי בזמנו שהוא אדוני.
כעת עלי להסיר לאט את כיסוי העיניים. הסרתי, ולנגד עיני יושבת גבר. לא מוכר כמובן. ולידו יושבת אישה – מוכרת. הייתי המומה. שאלתי את M אם הם יגיעו והבנתי ממנו שלא. איזו הפתעה. אני מנסה קצת להירגע.

מעתה, ייתכן בלבול ברצף האירועים. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית – הערב הזה היה עמוס ומטלטל. ומהנה ומרתק. ומענג ומהמם. ומיוחד ונפלא. כמו M.

בדיוק אחה"צ, בתיאום מושלם, קיבל M שלושה שוטים שהזמין מחו"ל. ואיתם מתחיל הסשן לא לפני שהמצבטים היפניים האכזריים מוצמדים לפטמותיי ואני מוכנסת לכלוב. לאחר שככלבה טובה אני מוצאת מהכלוב ונלקחת לטיול, מגיע הרגע בו אני חווה את עוצמתם, יעילותם, איכותם של השוטים החדשים על גבי, ישבניי, זרועותיי. 40 מלקות. ואחרי כל מכה – כמובן אומרת תודה, ומבקשת "עוד אחת בבקשה..."

שלא כמו בשיר – "אחרי מכות באות הנשיקות" – אצלי אחרי המכות באו הצביטות. מי? מי המציא את המצבטים היפניים האכזריים הללו? אני מצטווה להרים את השרשרת שבין המצבטים בעזרת שיני גבוה, כך שהשדיים יזדקפו. הכאב עצום. אני לא מרימה מספיק גבוה. M אינו שבע רצון. ואת הבעיה הוא פותר בשנייה. מחבר עוד שרשרת, ומחבר הכל לוו גבוה. הכבר קשה מנשוא. ואני מנסה להתאפק. לא אוכל כבר עכשיו, בתחילת הסשן, לילל ולהתחנן להפסקה. אז למזלי, קרם הגוף שמרחתי על גופי, יצא לטובתי. המצבטים החליקו וכך בא לסיומו החלק הקשה הזה.

ואז ממותי הוצג בגאווה. כן, כן, ממותי שאיתו היה עלי להכין שיעורי בית – 100 נעיצות בכל לילה, ואיתו בגדתי. אז אולצתי להפסיק את האימונים הליליים. וכשניסיתי כעת, מול הזוג הצופה להחדיר אותו לכוס/המנהרה, הסתבר שחלה היצרות. נסיגה בשל אימון שלא נמשך. וכעת החדירה לא הייתה קלה. אבל צלחה. ואני עולה ויורדת, ועולה ויורדת, רוכבת על ממותי המפלצת. ומדי פעם אחד השוטים החדשים מכה את שדיי, שמזמן הפכו צבעם הבהיר לגוון כחול-סגול. ומאחר ולאחרונה אני מיישמת מצויין את הידע שהקנה לי M בדפיקת גרון, קיבלתי דילדו לתוך הפה, והראיתי לצופים איך אישה מוצצת, ואיך שפחה מקבלת דפיקת גרון. את כל כולו החדרתי עמוק לתוך הגרון. רק הטעם של הקונדום... היה מזעזע....

חשמל. אני נשכבת פשוקת רגליים. M מחבר לי אלקטרודה לדגדגן ועוד אחת לכוס. ומפעיל. אני נטרפת. מהכאב שיוצר החשמל בדגדגן חוששת, מהאלקטרודה בכוס מתמוגגת, והביחד – יוצר תחושה מעלפת. במקום לחוש בכאב, הרגשתי את האורגזמה המתקרבת. אסור היה לי לגמור. צורחת מתחננת שM יעצור כדי שלא אגמור, אז מאפשר M כמה דקות מנוחה. כשהכל נרגע, שוב עליית מתח.... שוב צועקת ל- M שעומדת לגמור, ופשוט לא יכולה לשלוט בזה. עצירת המתח. וחוזר חלילה. לאחר מכן M העמיד אותי, החדיר לי גם אלקטרודה לתחת. חשמל בתחת, בדגדגן ובכוס. את הגירוי הבלתי אפשרי הזה, המעלף והמטריף הזה - אי אפשר לתאר במילים. ולפתע – אני חשה שרגליי אינן נושאות אותי... וחייבת מנוחה. נשלחתי להחלמה במיטה.

אוף... רציתי עוד אחרי המנוחה. ו- M כמובן לא איפשר. נגמר.
עוברים לשלב הבא.
הספקולום ואיתו מברשת השיניים. סליחה מברשת ה- G. אני מקבלת הוראה לשכב על המיטה, רגליים פשוקות בפישוק רחב אל מול עיניהם הבוחנות לעומק של הצופים. תחילה M בודק את המצב בעזרת אצבעותיו. אווווווווווו, אני מכורה לאצבעות האלו, ליד הזו......... והספקולום הענק מוחדר. ונפתח. עוד. ועוד. ומרחיב. M מסביר, ומאפשר להם להביט. ואז מוחדרת מברשת השיניים לגרות את ה-G שלי. שוב חוסר שליטה מוחלט. כל נגיעה מפעילה מערכת שלמה של רעידות בלתי פוסקות ועונג צרוף... רוצה לגמור... מתחננת... אבל למי שגונבת אורגזמה לא מגיע לגמור. אין לי מושג כמה זמן M שיחק בי כך, זה נראה כמו נצח. ואז הוחדר המערוך. וגם קיבלתי רשות לגמור. לא יודעת כמה פעמים גמרתי אבל זה היה המון. אורגזמה אחרי אורגזמה. עילפון חושים. כל המתח שצברתי בימים האחרונים בכלל, ובשעות האחרונות בפרט – התפרק לו באורגזמות הללו. והגוף לא נרגע. הרגשתי את הרעידות הבלתי פוסקות, עוד דקות ארוכות.

בתחילת הסשן זכיתי להפתעתי לנשיקות וחיבוק מ- M. למרות שלא הגיע לי, קיבלתי, וזה היה נפלא. בהמשך באו גם סטירות, שאילצו אותי ללמוד לא להניד עפעף כשידו של M מתקרבת – אם לליטוף או לסטירה. כך או כך עלי להחזיק את ראשי יציב ולא לנסות להתחמק אינסטינקטיבית מהסטירה. ולמרות שחששתי שלא יהיה אפטר קר, M הבטיח וכמובן קיים – אחרי האורגזמות הרצופות והסוחטות, לאחר דקות ארוכות של התרגעות והסדרת נשימה, קרא לי M לכרוע לידו, וזכיתי בחיבוק ארוך ארוך, ליטוף ונשיקה.

אלא שלפתע התחוור ל M שמר היינקן, חברי הוותיק משכבר הימים חש זנוח, לכן התבקשתי להביא אותו אלינו. חשבתי שאפשר שיזיין אותי הערב, או שנחזיר אותו למקומו, נבקש את סליחתו וניתן לו פיצוי בסשן הבא.... זו הייתה הצעתי, בידיעה ש M ודאי יאמץ דווקא את ההצעה הראשונה, שהיא ההפך מבחירתי והמלצתי. אבל כהרגלו, מאסטר מפתיע. זורם איתי. "טוב, תחזירי אותו חזרה למקומו. לא צריך היום". ואני? אני... מאוכזבת... הרי בכוונה הצעתי דחייה.... מזל ש M התרצה, ובאו עוד כמה אורגזמות עם היינקן ידידי הוותיק.

זהו, אני סחוטה. אחרי מספר דו ספרתי של אורגזמות, אני פשוט גמורה.
מקבלת מ- M מחמאה, "היית טובה. מאוד טובה". אני מאושרת. שמחה. תודה מאסטר, תודה!

והצופה מתקרבת אלי, מתיישבת לצידי ומלטפת. כל כך טוב לי. אני שפוייה? הוזה?

אני חווה חוויות מסעירות, מדהימות, איתך ובזכותך מאסטר יקר.
הערב הזה היה מיוחד במינו, יישאר חרוט בלבי וצרוב במוחי לנצח.
תודה מאסטר. תודה ענקית משפחוש שלך.


תמונות להמחשה... http://www.thecage.co.il/coppermine/thumbnails.php?album=3653