כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

ואולי אני כבר לא שייכת לעולם ה BDSM

ואולי זה לא רק שMאסטרM טוען שאני יכולה כבר לקחת אחריות על החיים שלי, לפרוש כנפיים ולעוף

אולי בתוך תוכי גם אני יודעת שאכן זה כך

אבל פוחדת...

פוחדת להשתחרר, ובעיקר פוחדת מהבוקר שאחרי... מהבקרים שאחרי...

פחדים מנהלים את חיינו, ומכניסים אותנו לסרטים שלא בהכרח נכונים,

ובמקום לחיות את הרגע, ליהנות מהכאן והעכשיו, אנחנו עוסקים בספקולציות של איך יהיה, ומה יהיה...

ולא נהנים מכל הטוב שיש לנו.

אני יודעת שאני צריכה לקחת אחריות. אני בשלה.

ואני אקח אחריות, למרות שעדיין פוחדת.

אוהבת אותך MאסטרM, יודעת שזה נכון לשנינו.

יודעת שממחר בבוקר אנחנו משנים פאזה...

מתחילה דרך חדשה

איתך.

בהצלחה לנו...