הארמון של מלכתא

וזה עוד יותר לא נעים להתחרפן 12 שעות במיון. 

וגם שהגלאקסי מת בטרם עת. אז אני תקועה עם...זה

רק בריאות, חברים!

בהתחשב בעובדה שחצי גוף משותק לי מאתמול, 

אפיזודה מתמשכת של היד המשותקת עליה סיפרתי לכם, 

ולמרות שנשלל התקף לב (על אף שיש את כל התסמינים), 

אני עדיין לא מבינה למה אני צריכה להתעסק עם השיט של הפלאפונים. 

אז אני עם סמארטפון חלופי, אלא שחוץ ממסך מגע אין בו שום דבר שמזכיר סמארטפון, ולהפך- הוא הכי לא סמארט שיכול להיות. 

אני תוהה לעצמי, למה חברות משקיעות כסף בפיתוח חתיכות פלסטיק כאלו, שבאופן ברור הן אפילו לא מתפקדות כמו סמארטפון. 

ולמרות שכל השנים אני טוענת שגלאקסי עדיף על אייפון בגלל ממשק נוח יותר (ובפרט כפתור "אחורה" למאותגרי טכנולוגיה כמוני), 

עכשיו אני מבינה שגלאקסי עדיף גם על סמטרפונים אחרים- ובפרט זה שיש לי עכשיו. 

 

טוב, השתוללתי עם המילים. אבל הייתי צריכה להוציא עצבים על זה שאני לא יכולה להאכיל את הפו שלי ולא להוריד וויז (שמשמש אותי גם בנסיעה בתוך העיר שלי). 

ד"א, אם יש עורך דין בקהל- ייתכן ואני צריכה יעוץ משפטי, כיצד לתבוע חברה שמטרידה אותי עם ספאם ועוברת על חוק איסור הודעות זבל. הם מניאקים, ואני צריכה כסף. 

צ'או. 

הרגשה כאילו לקחו לי את יד ימין. 

מצד שני, יד שמאל באמת משותקת אצלי. 

אין לי משחקים ואני לא יכולה להאכיל את החייזרית שלי....ארגגגגגגגגג

"לא נורא, אין לך מה להתבייש. את צריכה להיות גאה בעצמך. תני לנו לעזור לך". 

דקות אחרי שהתייפחתי בכיתה הריקה מול המרצה, ורעדו לי הידיים בגלל מה שנאלצתי לספר לה (והמילים שיצאו לי מהפה), זה מה שהיא אמרה לי. 

בתחילת השיעור היא עוד כעסה, כשהופעתי אחרי חודש שלא הייתי בכיתה, וגם בלי עבודת הגשה (כל הכיתה סיימה כבר ואני עוד לא בחרתי נושא). 

אז לא יכולתי לשאת את זה יותר, למרות הבושה, למרות האשמה, סיפרתי לה למה אני מחסירה כל כך הרבה. סיפרתי לה מה עובר עליי, מה עבר עליי בחופשת סמסטר- בזמן שכולם נהנו ונחו, הרצון לחיות כילה כל פיסת אוויר שהיתה לי. 

אולי זאת הבושה, אולי הגאווה המפגרת, אולי סתם חוסר ידע.. לא ידעתי שיש אנשים שתפקידם לעזור לאנשים כמוני בלימודים. ומתברר שאני יכולה לקבל הקלות, דחיית תאריכי הגשה ועזרה מיוחדת. אחרי הכל, אני צריכה להתמודד עם יותר ממה שמתמודד סטודנט רגיל (עומס, חוסר כסף, חוסר עבודה, חוסר חיים + מה שאני סוחבת). 

נכון שאני חזקה כבר, אבל כנראה לא כמו שחשבתי. וכנראה לא מספיק בשביל למצוא את דרכי חזרה ללימודים, או לפחות לא בלי עזרה. כמה אני צריכה אותה. 

 

גור שלי מחזק אותי, מפיח בי תקווה, עוזר לי לזכור שיש כל כך הרבה סיבות לחייך, ולפחות כשהוא איתי אני מצליחה לישון כמות שעות סבירה (ובלילה). 

אמא שלי נתנה לי את השטר האחרון שנותר לה "שלא יחסר כי אם אני לא אדאג לך, מי כן?"

וכל המשפחה חיה באשליה "למה רזית? עשית דיאטה?" לכי תסבירי להם שבסך הכל קיבלת טיפול לבעיה רפואית שלא היתה מטופלת נכון. 

 

זה הפוסט השלישי שאני כותבת ומתלבטת האם לפרסם. השניים האחרונים לא פורסמו. 

הייתי, 

מלכתא. 

איך בא לי להיות באמסטרדם עם גור שלי... 

לנשוך אותו

ללטף אותו 

לטייל איתו

לחבק אותו 

שילקק אותי

שינשק אותי

כשילחש לי "אני אוהב אותך יפה שלי"

ולא לחשוב על ענייני שגרה... צה"ל וסמסטר ב' מעייף ומנומנם. 

שבת שלום :)

 

אתמול גם הייתי שיכורה, גם נהגתי שיכורה, גם עשיתי דברים מצחיקים, גם התגלשתי ממגלשה לילדים, גם דיברתי עם מישהו שאני לא מכירה בטלפון וניסיתי לשדך לו מישהו (כן, הם גייז), גם הפתעתי את גור (מצאנו שימוש נוסף למדבר החשוך שליד הבית שלי)

והיה כל כךךךך כייף!

אז שתהיה לנו שנה מוצלחת ושכל החגים יהיו כייפיים כמו יום העצמאות הזה!

:)

חג שמח!

היום הזה טומן בתוכו כל כך הרבה... 

העצב שמעורב בשמחה, זאת הגדולה של העם שלנו- 

זוכרים וחיים למרות הכל, כנגד כל הסיכויים. 

 

הייתי. הגבתי. פירסמתי. 

מחפשת בן זוג לחתולה שלי, זכר, לא מסורס. לא משנה מאיזה גזע. 

 

ואז אני נכנסת לפורומים באינטרנט וכל מה שאני מוצאת זה תעמולה בעד סירוס חתולים. 

מילא חתולי רחוב שהגורים שלהם יוולדו ברחוב ויסבלו נורא. 

אבל למה לחפור לאנשים שרוצים למצוא חוויה מינית לחתול שלהם? 

בזיון. 

המלצה לעולם טוב יותר מס' 1: צריך להקים עמותה בשם "תנו לחיות לעשות סקס"!

 

גור שלי עושה שטויות אבל אני פשוט לא יכולה לעמוד בפני הקסם שלו. 

הודעה ששלח לי היום:"אני מודה שאני זכר ולכן אני עושה שטויות. אבל את יודעת שזה לא משנה את העובדה שאת האור שלי ואני אוהב אותך, נכון?"

פשוט להתמוגג. 

כשכעסתי עליו בטלפון, הוא הקשיב בסבלנות לכל מילה שלי ואז התחיל ליילל כמו גור קטן ומסכן.... כמובן שהצעקות שלי התחלפו בצחוק מתגלגל. 

פשוט זכר מושלם. 

המלצה לעולם טוב יותר מס' 2: לתת לגור להדליק משואה בשם כל הגברים והזכרים (וכן, יש הבדל). 

 

שבת שלום :)

איחלתי לכולנו שבוע נטול פקקים...
ומה? פקקייייייםםםםם
בני ברק הדפוקהההההה
אוף. הייתי צריכה להוציא עצבים.
ולא, לא חזרתי בתשובה... הוויז הראה לי לנסוע בדרך הזאת.

יאפ, אני שוב במרכז... מי שחיכה לשבת איתי על קפה, זה הזמן...

היום גור אמר לי שאני מבינה אותו, יותר ממה שהוא מבין את עצמו. 

ואכן, לגור שלי יש נטייה להיות סגור ומסוגר. אבל אני מבינה אותו, ואם בתחילת הזוגיות שלנו הייתי נעלבת- הרי שעכשיו, יותר משלושה חודשים ביחד, אני כבר מבינה. 

ואולי זאת הגדולה שלי. 

לפעמים הגור שלי בכלל לא מתאמץ, אבל הוא זורק משפט- ואני מתרגשת עד דמעות. וזאת בטוח הגדולה שלו. 

********

אני שומעת את השיר הזה עשרות פעמים ביום, כי זה הצלצול שלי בפלאפון...

אבל רק לאחרונה באמת התעמקתי במילים שלו ולא יכולתי להזדהות יותר מזה. 

"Baby, I Love You"

Have I ever told you
How good it feels to hold you
It isn't easy to explain

And though I'm really tryin'
I think I may start cryin'
My heart can't wait an other day

When you kiss me I just gotta
Kiss me I just gotta
Kiss me I just gotta say :

Baby, I love you
Come on baby
Baby, I love you
Baby I love, I love only you

I can't live without you
I love everything about you
I can't help it if I feel this way

Oh I'm so glad I found you
I want my arms around you
I love to hear you call my name

Oh tell me that you feel
Tell me that you feel
Tell me that you feel the same

Baby, I love you
Come on baby
baby, I love you
Baby I love, I love only you     מוקדש לגור האהבה :)