שני שירים שמסתובבים לי בראש בחודש הזה,
כשהוא רחוק ממני והשגרה לוחצת לי על הראש.
שני שירים שמזכירים לי להרגיש, עם הלב שלפעמים נמק ונותר אדיש....
והאדישות הרי זאת התכונה השנואה עליי בעולם. לא כדאי שאני אהיה אדישה, והוא יודע את זה.
אז הנה,השירים האלו מזכירים לי להרגיש -כי לאחרונה, במאבק על החיים, אני פשוט שוכחת להרגיש.
אתמול היתה לה הרגשה
של קרן שמש מתוקה
מעל צמרות עצים גבוהים
ישר לתוך העננים
היא שרה המסלול מוכר
אף פעם עוד לא מאוחר
איך כל הלילה היא ניסתה
היא לא יודעת כמה זה נפלא
כשהיא אוהבת רק אותך
כשהיא אוהבת
האש שלה אולי בארץ רחוקה
האש שלה והיא יפה היא מתוקה
מתי עזבה אותה האש שלה
היא לא ידעה אם יש תפילה
כשהדברים קורים רק לה
אתמול הכל היה ורוד
נגעה באושר עוד ועוד
האנשים הכי גדולים טועים איתה
ולא יודעים איך כל הלילה היא ניסתה
היא לא יודעת כמה זה נפלא
כשהיא אוהבת רק אותך – כשהיא אוהבת
ותראו את זה- אותו השיר, שתי גרסאות שונות ומדהימות:
בקיצור, נמאס לי להגיד את מילת הפועל שמתחילה באות ה. אבל אני זה... התגע...
ואני מותשת.
לילה קסום :)
