הארמון של מלכתא

ראש השנה רק מחר, אבל גם אני נדבקתי במנהג המוזר הזה "לסכם את השנה". 

ואני חושבת על השנה שהיתה לי... באמת שנה קשה אבל גם- מגוונת, מלמדת ומשמעותית. 

השנה עמדה בסימן של לימוד עצמי ושינוי עצמי. 

השאלה הנכונה נשאלה, "מי פגע בך?" 

ולשם שינוי גם נענתה נכון- מה שאיפשר לי להמשיך הלאה. 

לפני שנה בדיוק הייתי נגדת צעירה בצה"ל, חיה בבועה שאני תורמת למדינה-

היום אני בנאדם חופשי, יודעת שהתרומה האמיתית היא מחוץ לצבא. 

לפני שנה בדיוק הייתי דתיה, חרדה לאורך החצאית שלי (כמטאפורה)-

היום אני חרדה בעיקר לאיך להיות אדם טוב יותר. 

השנה הזאת הבנתי כמה ההישרדות שלי בחיים זה עניין של צורך ולא של שיעמום 

(נו באמת, לעבוד 14 שעות ביום זה כבר ממש לא משיעמום...)

לפני שנה חיפשתי את האושר שלי-

כיום עושה רושם שמצאתי אותו. 

לפני שנה נתתי לקשר דם עדיפות עליונה,

כיום אני יודעת שקשר דם לא הופך בנאדם ל"קרוב". 

השנה הקרובה תהיה ללא ספק שונה, 

החיים שלי ישתנו ללא היכר, 

אני אלמד עוד הרבה על עצמי,

ואני מוכנה. 

מוכנה לקרב על החיים שימשך, 

מוכנה ללמוד עוד על עצמי, 

מוכנה ללימודים, 

מוכנה לעתיד המשותף שלנו. 

שתהיה לנו שנה מעולה, 

שנה משכילה, 

שנה מעניינת 

ושנת אהבה :)

שנה טובה קוראיי היקרים, 

ותודה לכל מי שתומך בקול הפנימי שלי, 

בבועת השפיות שבאה לביטוי בבלוג המקסים הזה 

שהוא כבר מזמן חלק ממני. 

בהמון אהבה,

מלכתא.אהבה (עכשיו תקראו את זה רצוף ובקול רם, ותבינו למה הכינוי החדש הוא חלק מהכינוי הישן)