הארמון של מלכתא

אני פשוט מתה מתה מתה מתה על החברים שלי!

המדהימים, 

המקסימים,

התומכים, 

הדואגים, 

שכל כך חיזקו אותי שזה איפשר לי לראות את האמת הקשה, 

להכניס קרני הגיון בכל המצב הלא ברור הזה, 

ופשוט להיות אני עצמי. 

כן, יצאתי גדולה. שוב. 

אבל לא הייתי יוצאת גדולה בלעדיכם. 

תודדדדדדדדדדדדדדדדדדה 

*פוסט זה מוקדש באהבה לנסיכת הלילה, לרפונזל, לרז, לאורון וגם לונילי הגאה שמדי פעם אני מביאה לו לקרוא כאן. 

רפונזל- איך זה שבמקום לשקר לי ולייפייף את המציאות, את תמיד יודעת להגיד לי את האמת בפרצוף וגם לכעוס עליי אם צריך?

נסיכת הלילה- איך זה שתמיד, מבלי שאני קוראת לך או מבקשת, את יודעת להיות במקום הנכון בזמן הנכון?