"נראה לי שצפוף לך" הוא לחש לי וחילץ שד מתוך החזיה. הוא החל ללקק אותו תוך שהוא מעסה את השד השני, ואז החליף לשד השני. תקעתי את השפיץ של נעל העקב שלי במפשעה שלו, מרגישה שנתקעתי במשהו קשיח.
תפסתי בחוזקה בידי את פניו וסובבתי אליי, "מה זה? עומד לך?!"
"גם לך..."
"אתה לא יכול להתאפק כשאתה לידי?"
"לא... את... את..."
"שתוק! בוא, הולכים מכאן"
קמתי, סידרתי את השמלה, ומשכתי אותו אחריי.
חזרנו למלון. טרקתי את הדלת אחריי, התיישבתי על הכורסא. נתתי לו את התיק והרמתי את רגליי בתנועה אילמת. הוא התכופף והחל להוריד לי את נעלי העקב. הוא נעמד על ברכיו והחל לעסות על רגליי. זרקתי את ראשי לאחור ופשוט נהניתי. הוא החל לעלות על הידיים יותר ויותר גבוה על הרגל שלי. הרשתי לו, בנתיים. כשהחל להתקרב יותר מדיי למעלה עצרתי אותו עם מכה על האף. "ארצה!" והוא ירד על ארבע.
התרוממתי מהכורסא. "קום!" פקדתי עליו. הוא נעמד והתחלתי להפשיט אותו באיטיות, תוך שאני עומדת על קצות אצבעותיי כדי לנשוך אותו בצוואר. סיימתי להפשיט אותו ודחפתי אותו על המיטה. "תסתובב, שכב על הבטן". חיפשתי במגירות של השידות, מצאתי ספר טלפונים עב-כרס.
התחלתי להרביץ לו על הישבן עם ספר הטלפונים. הספר היה כבד וכל פעם שנגע בו השמיע רעש חזק ואטום. כשסיימתי, תפסתי בראשו ומשכתי אותו אליי.
הוא קם מהמיטה וציוויתי עליו לרדת על הברכיים, משכתי את ראשו אל בין רגליי. הרמתי את שמלתי ומשכתי מטה את התחתונים, דוחפת את ראשו עוד יותר אל בין רגליי.
הוא הוציא לשון. החל מלקק אותי מעלה ומטה. הוא טייל עם לשונו על הדגדגן שלי, לוחץ מעט ומלטף בתנועות סיבוביות. לאחר מכן הוא נכנס פנימה, לנרתיק, מלקק כל קפל באיטיות, מוצץ את כל השפתיים התחתונות. הוא עצר כדי לבקש להוסיף אצבע, הרשתי לו. נשכבתי על המיטה. הוא המשיך ללקק את מפשעתי, מוסיף אצבע ולוחץ על הדגדגן בזמן שהלשון מטיילת מתחתיה. התחלתי להיפטר מבגדיי, אך הוא עצר אותי, "תני לי לעזור". כשהוריד את החזייה ושדיי נשפכו מתוכה, הוא פלט אנחת ריגוש. איברו העירום היה נוקשה וזקוף. הוא החל ללטף את שדיי, נתתי לו להמשיך כך כמה שניות עד שפעלתי. ניצלתי את חוסר העירנות שלו, קפצתי על ברכיי, דחפתי אותו על המיטה עם הפנים אליי וסתמתי לו את הפה עם התחתונים שלי שהורדתי קודם לכן. הוא ניסה להוציא קולות. החזקתי את מפרקי ידיו והצמדתי אותן למיטה. "אל תזוז, ידיים מעל הראש. אתה זז מילימטר ואני דוחפת לך את הידיים האלה לתחת. ברור?!" הוא הנהן. הבאתי סלוטייף מהתיק, ליפפתי סביב מפרקיו, מחברת את כפות ידיו אחת לשניה.
הבטתי עליו, על גופתו הפרושה לפניי כמו בד קנבס המחכה לטביעות המכחול שלי. הוא לא היה רזה מדיי, על גופו פלומת שיער דקיקה שהתפרשה בקו אנכי מהבטן למפשעה. העברתי אצבע על פס השיער שלו, והמשכתי לטייל עם האצבעות על בית החזה שלו. החזה שלו היה קשיח ומעוצב מעט, פטמותיו הקטנות הזדקרו ברגע שאצבעותיי התקרבו אליהן. הבטתי בעיניו וירדתי לעבר פטמותיו, מלקקת אותן בתנועות איטיות למשך כמה שניות.
הוא חייך בהנאה. סטרתי לו כמה פעמים, והחיוך פשוט לא ירד מפניי.
ליטפתי אותו על הפנים, זיפים חדשים הצטברו שם, סמל לכך שלא הרשיתי לו להתגלח כל עוד הוא בחופשה איתי.
התרוממתי מהמיטה וסובבתי אותו על הבטן. הוצאתי כפפה חד פעמית ווזלין מהתיק, לא היה לי חומר סיכה אבל נצטרך לאלתר עם מה שיש.
לא היה לו מושג מה קורה עד שאצבע קטנה ומשומנת נכנסה לו לפי הטבעת.
הוא נשם נשימות סדירות, לעתים באופן לא רצוני מקשיח את פי הטבעת.
"תנשום עמוק ותשחרר, אל תכווץ" הוריתי לו והוא ציית.
חפרתי בתוכו, מדי כמה דקות מוסיפה אצבע נוספת.
כשנמאס לי, וכשהגעתי כבר לארבע אצבעות בפנים, הוצאתי אותן בתנועה חדה והורדתי את הכפפה.
חתכתי את הסלוטייף ממפרקיו עם הלדרמן שמצאתי בתיק שלו.
"על ארבע!" פקדתי עליו.
הוא ציית במהירות.
על השידה עמד טלפון קווי של בית המלון, ניתקתי אותו מהשקע והשתמשתי בכבל הטלפון בשביל לקשור סביב הצוואר שלו, בצורה של רצועה. משכתי אותו ברצועה אחריי והובלתי אותו לכורסה.
התיישבתי עליה, מסובבת אותו כך שעימוד על ארבע עם הפנים אלי. הכנסתי בעדינות אצבע לפיו, הוא החל ללקק אותה, מתחנן לעוד אצבעות. "זוז אחורה" ציויתי, והכנסתי את כף הרגל שלי לפיו. הוא ליקק אותה בעדינות ובאיטיות, בעיניים עצומות, מראה סימני עונג. לאחר שסיים ללקק את שתי רגליי, פישפשתי בתיק ומצאתי כדור גומי שמשמש אותי על מנת להירגע כשאני בהתקף עצבים.
"עכשיו בוא נשחק כמו שמשחקים עם גור קטן, אתה מוכן כלב קטן?"
להפתעתי הוא ענה לי בנביחה, לא יכולתי לבקש תענוג גדול יותר. הוא נכנס לדמות גם מבלי שציויתי עליו לעשות כן, יזם משהו שכנראה ידע שאני אוהב
"כלב טוב," אמרתי לו בחיוך וליטפתי אותו על הראש.
"תראה, זה הכדור ואנחנו הולכים לשחק איתו. אני זורקת ואתה מביא לי"
"עם השיניים?" הוא שאל, "תפתיע אותי" עניתי לו.
זרקתי לו את הכדור לפינה המרוחקת של החדר. הוא מיהר ללכת אחריו, על ארבע כמובן, ולאחר כמה שניות חזר כשהכדור בין שיניו. הוא הניח אותו ביד שלי, וזרקתי לו שוב את הכדור.
לאחר כמה סיבובים, הוספתי סטופר וקבעתי לו זמנים.
התחלנו מ20 שניות. הוא עמד בזה. בכל פעם הורדתי כמה שניות, והוא המשיך לעמוד במטלה.
עד שהגענו ל8 שניות, וזרקתי את הכדור במקום מאוד קשה להגעה עם השיניים, והוא איחר.
"לא טוב, איחרת לי בזמנים".
השתמשתי שוב בספר הטלפונים על מנת להרביץ לו על ישבנו, כמה עשרות פעמים.
"עכשיו ננסה שוב. 8 שניות!"
"מ..עכ..שיו!" ובו ברגע הוא זינק בפראות לכיוון הכדור שעוד היה באוויר. הוא דילג על ארבע כאחוז דיבוק, ותוך 5 שניות כבר עמד לרגליי עם הכדור בפיו.
ההתלהבות שלו גירתה אותי, הוא היה בסאב ספייס מטורף וכבר לא דיבר אלא רק התחכך ברגל שלי.
לא רציתי על ההתחלה להגיע איתו לרמות קיצוניות יחסית לרמת הנסיון המועטה שלו, וגם הייתי עייפה מאוד, החלטתי שנלך לישון. משכתי אותו אחריי למיטה ונרדמנו מחובקים. זה היה הלילה האחרון שלנו במדינה האירופית הקרה, אבל ידעתי שמצפה לנו המשך מזהיר.
כשחזרנו לארץ, כבר למחרת הלכתי לעבודה.
כצפוי, הגעתי בבוקר והסטוקר חיכה לי.
"תראו, תראו, אז את כן יוצאת עם הטחון"
"אני לא יוצאת עם בשר טחון. אני יוצאת עם ינון"
"מה, קנה אותך בכסף?"
"אולי תסתום את הפה שלך? אותי אף אחד לא קונה"
הוא נראה נבוך לפתע. "אני מצטער, אולי הגזמתי"
התיישבתי על הכיסא המשרדי שלי, עם הרגליים על השולחן, והבטתי עליו, חושבת על רעיון קטן.
"אבל... אני חושבת שיש משהו שאפשר לעשות בשביל להציל אותך"
"להציל אותי ממה?"
"אתה מקרה אבוד....אבל, אני אולי יכולה לעזור לך. מה אתה אומר, נצא למועדון, נשתה משהו, נרקוד קצת?"
"את ואני?"
"כן"
"והוא יבוא?"
"לא.."
"אז אני מסכים. מתי לבוא לאסוף אותך?"
"זה לא דייט. אני אבוא לבד"
"או...קיי"
"יאללה, לך לעבוד, אתה לא בקומה הנכונה"
הוא נראה מהורהר, הלך וסגר את הדלת אחריו.
בפרק הבא- הסטוקר מגלה את עצמו מחדש... המשך יבוא
