הוא על ברכיו. תפס בעדינות את כף ידי, משך אותה לאט לעברו ונשק לה.
"את אישה אמיצה ומיוחדת. את מאוד מסקרנת אותי. האם אני יכול להרוויח את הזמן שלך כדי להכיר אותך קצת יותר טוב?"
אני מודה שהוא תפס אותי לא מוכנה, מעט מהקשיחות שלי התמוססה מעט, אך מיד התעשתי.
"קום" פקדתי עליו והוא קם.
"ואף פעם לא תעשה את זה יותר"
"אני מצטער אם זה הביך אותך"
"זה לא הביך אותי, זה היה נחמד. אבל אם אתה רוצה להזמין אותי לשתות משהו, לא בדרך הזאת. אני רגילה לגברים שעומדים על הברכיים לפניי, אם סירבתי לכולם, למה שאסכים לך?"
"כי אני לא סתם גבר שיכול לעמוד על הברכיים בשבילך. אני מוכן להפוך את העולם בשביל האישה שאני אוהב. אבל בדרך לשם אני קודם צריך להכיר אותך, לא?"
"אתה ממהר לאנשהו?"
"לאן אני יכול למהר?"
"אל תמהר. מה אתה מציע?"
"סגרנו עסקה כרגע. בואי נלך לחגוג"
"אתה תכניס את זה בתור הוצאה מוכרת?"
"עכשיו כשאת מעלה את זה... החזר מע"מ זה גם כסף, "הוא ענה ושנינו צחקנו.
הסכמתי לצאת איתו לדייט, אפילו שלא נתתי לזה יותר מדיי סיכוי בהתחלה.
להפתעתי, הוא הציע שנצא למקום ממש מגניב בעיר. ואני חשבתי שהוא סתם נאד נפוח.
ישבנו ודיברנו, התקרית של הכיס התפוח, המסאז' והברכיים, נשכחו מאחור. התברר לי שאנחנו מאוד דומים בתחומים מסויימים. שנינו מאוד הישגיים, למרות שלא יכולתי שלא לעקוץ אותו על שזה שהוא נהנה מהחסות של אבא ואני בניתי את הקריירה שלי מאפס.
השעה היתה מאוחרת, למחרת היה יום עבודה. הוא הציע להודיע לחברה שהוא מזמן אותי לישיבה דחופה אצלו על הבוקר, כדי שאני אוכל להשלים שעות שינה בבית, אבל סירבתי להצעה כי ממש לא נראה לי שהוא ישתמש במעמד שלו כדי לשחד אותי.
למחרת, הגעתי לעבודה עייפה וממורמרת. הבוקר היה הפוך, לא מצאתי את השמלה שרציתי ללבוש, באתי בנעליים שטוחות, לא התאפרתי. בוקר נוראי.
נכנסתי למשרד באיחור גדול מהרגיל, ולא חלפו כמה דקות וצץ הסטוקר שלי.
"חיכיתי לך, לאן נעלמת?"
"הלכתי הביתה, יש לי חיים"
"הלכת הביתה עם הסמנכ"ל הזה?"
"לא"
"ראו אתכם ביחד"
"אתה עוקב אחריי?"
"מה פתאום?!"
"תפסיק, כבר אלף פעם אמרתי לך שלא יכול להיות בינינו כלום ואם תביך אותי זה לא יעזור לך"
"אני מבין שאת מפחדת שידעו בעבודה שיש בינינו משהו, בגלל זה חיכיתי לך אחרי העבודה רציתי שנצא לשתות משהו"
"אני לא רוצה לשתות איתך שום דבר. ברור?! עכשיו תצא מפה ותסגור אחריך את הדלת"
"את רוצה שאני אביא לך את ארוחת הצהריים לפה? מה את אוהבת?"
"החוצה!"
"טוב אני אביא לך משהו בלי ירקות, אני יודע שאת אלרגית"
"מאיפה אתה יודע שאני אלרגית לירקות?"
"אני יודע עלייך הרבה"
"זה מפחיד אותי. תפסיק. ותלך"
"הלכתי".
בהמשך היום, זה לא עצר אותו מלהביא לי את ארוחת הצהריים למשרד. האמת שהוא הביא לי בדיוק מה שאני אוהבת. אח"כ התקשר הסמנכ"ל והציע שנאכל צהריים ביחד, אבל סירבתי בטענת שוא שיש לי הרבה עבודה.
אני וינון, הסמנכ"ל, המשכנו להיפגש לסירוגין כל כמה ימים. הוא היה נחמד, מאוד שחצן ובטוח בעצמו, אבל ידעתי להחזיר אותו לקרקע בכל פעם שהאף שלו התרומם מעט. לא שלי עצמי חסר, אבל ממש לא היתה לי כוונה להפוך לבחורה היפה שמלווה את הבחור העשיר, הכסף שלו לא עשה עליי רושם למרות שמימי לא סבלתי מעודף שלו, ואולי אף להפך. לאט לאט הוא באמת התחיל לכבוש אותי, אבל לא השקעתי בזה יותר מדיי מחשבה, מה שיהיה-יהיה.
אחרי חודש ינון נסענו ביחד להופעה, לנו במלון. אני ישנתי על המיטה הגדולה, הוא ישן על הרצפה.
אחרי חודשיים הוא הזמין אותי לטוס איתו להופעה בחו"ל.
"מה? ינון אתה משוגע!"
"למה? את אוהבת אותם"
"כן, זה חלום חיי לראות אותם בהופעה... אבל... אבל איך ניסע? יש לי עבודה. גם אין לי סכום כסף כזה"
"מה אם אני אגיד לך שכבר דאגתי לזה?"
"ינון, לא.... אני לא מרשה שתקנה לי כרטיס"
"לא קניתי"
"אז מה עשית?"
"בואי נגיד שהם היו חייבים טובה לחברה שלנו. את לא צריכה להיות מודאגת. רק אל תכריחי אותי לישון שוב על הרצפה".
למרות ההיסטריות שלי, בסוף טסנו להופעה. טסנו לשבוע שלם, ככה שהיה לנו עוד זמן לטייל ולבלות.
הטיול היה מקסים, אני קראתי מראש על כל המקומות ששווה לבקר בהם והחלטתי לאן נלך, והוא דאג לכל השאר. באחד הערבים החלטתי שאנחנו נלך למועדון סאדו-מאזו. הוא הופתע מעט, בחרתי לו את הבגדים וכשהגענו הוא היה מבולבל מעט. בהתחלה ישבנו על הבר, שתינו כמה משקאות, אח"כ גררתי אותו לרחבת הריקודים. אני מאוד אוהבת לרקוד, במיוחד נהניתי להתגרות בו כשאני רוקדת צמוד אליו. לפתע, למרות המבוכה על פניו, הוא חיבק אותי חזק, משך אותי אליו ונישק אותי. זאת היתה נשיקה עמוקה, ארוכה, מלאת תשוקה. הרגשתי את הלשון שלו מלטפת את הלשון שלי, ואילו אני קירבתי והרחקתי את הלשון שלי לסירוגין, משחקת בלשון שלו.
תפסנו לנו פינה חשוכה, והתחלנו להתמזמז בפראות. הרשיתי לכל החרמנות החבויה שלי לצאת מתוכי, הרגשתי איך הפטמות שלי נתקעות בחזיה ובשמלה הצמודה שלי. "נראה לי שצפוף לך" הוא לחש לי.
המשך יבוא...
