בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הארמון של מלכתא

ובארמון סיפורים, אגדות, מעשיות ותובנות

כל הסיפורים שלי כאן:http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=319586&blog_id=64894
לפני 11 שנים. 31 בינואר 2013 בשעה 0:00

החיים הם יצירת אמנות, 

ואנחנו האמנים של החיים הללו. 

לעתים נדמה לנו שאנחנו לא שולטים במה שקורה לנו, 

אבל אנחנו בעלי השליטה על החיים ולא אף אחד אחר, 

אנחנו מחזיקים במכחול של החיים וגם אם על הדף יש לכלוך שמפריע-

בנשיפה אחת אפשר להעיף אותו. ולהמשיך לצייר. 

אני אוהבת אמנות. 

 

נער הייתי - ווואווווו ענק ענק ענק!!!
הולך להיות בפוסט הזה שימוש אדיר..! (ברשותך..)

זה אומנות.
לפני 11 שנים
claw - יפה כתבת, ואני מסכים מאוד!
כמו שבציור הכל גמיש, כך גם בחיים. תמיד אפשר לשנות ולהוסיף ולמחוק ולהתחיל מחדש.
תציירי את הציורים שלך ושתאהבי את כולם.

לפני 11 שנים
הדורבנים​(נשלט) - כבר כשהייתי קטן פחדתי מהסיפור "אהרון והעיפרון הסגול"
הוא צייר שם בעצמו את כל מה שהוא צריך בעצמו, פירות, וים וסירה, ודרקונים ועיר ... כל זה היה בסדר
אבל אז הוא חיפש את החדר שלו בבית שלו, והוא צייר את החדר שלו, ואת המיטה שלו, ונכנס לביית המצויר שלו, ונרדם.
זה חרפן אותי. את זה לא יכולתי לקבל
אתה לא יכול לצייר את הביית *שלך*. את אמא ואבא... וכו'.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י