תקשורת בין בני אדם בנויה כך שאדם פולט פלט, אדם אחר קולט את הפלט הזה (קלט), מפרש את הקלט ומשחרר חזרה עוד פלט (תגובה).
התגובה יכולה להיות שלנו- למשהו שאומרים לנו, או של אנשים אחרים- למשהו שאנחנו אומרים להם.
לעתים, אנשים מגיבים בצורה מאוד מוזרה והפוכה למה שהיינו מצפים שהם יגיבו. מדוע? אולי כי היה "רעש" כלשהו שהפריע (רעש במובן של כל דבר שהפריע להבנה של הכוונה המקורית), בגלל שלא רצו להבין או אולי בגלל שהיו להם משקעים קודמים מהעבר שהפריעו להם לקלוט בצורה נקייה את הפלט החדש.
אני משתדלת מאוד בתגובות שלי לא לתת למשקעים מהעבר להשפיע עליי, ואולי כי אני יודעת שזה הרעש שהכי קשה להתמודד איתו.
-אבל אני יודעת שלא כולם נוהגים כך.
אני משתדלת מאוד להביע את עצמי בצורה הכי ברורה שיש, כדי שלא יהיו אי אילו אי-הבנות בצד הקולט את הפלט שלי.
לעתים אני תוהה, האם אינני נאיבית מדיי בציפייתי מהסובבים אותי לנהוג כפי שאני נוהגת. אבל מצד שני, אם אני מנומסת ונותנת לכל אחד צ'אנס- מדוע לא יכולים לנהוג כך כולם? אני מניחה שלא כולם מנסים להיות אנשים טובים יותר. כמוני.
אבל נההה לא זה מפריע לי.
מפריע לי, שלעתים התגובות של אנשים מסוגלות פשוט לערער אותי ולהוציא אותי משלוות רוחי.
לעתים, אולי שוב מתמימות, במלוא כוונותיי החיוביות אני מוציאה פלט כלשהו- אך הצד השני נשאר אדיש, ובמקרים מסויימים אפילו מוציאים את האוויר מהמפרשים.
אפשר לומר הרבה- שאנשים טיפשים, שאנשים אטומים.... ואני, תמימה שכמותי, מנסה לברר מה רע בי.
חבל רק שאחרים לא נוהגים לחשוב כך- מה אמרתי היום? איך הגבתי? האם פגעתי במישהו?
ומה הפואנטה של כל זה?
סבלנות, גבירותיי ורבותיי, סבלנות.
האירו פנים לסובבים אתכם. וחשבו היטב על כל תגובה. מתברר שלתגובות שוליות לכאורה לעתים יש משקל כבד מאוד.
ונסיים בקלילות,
יום אחד אני וגור שלי נגשים את הכל בשיר הזה :)
