לרגל הודעה משמחת על כך שחברה מהעבר התארסה,
הגעתי למסקנה מתבקשת: לכולם מגיע אושר, וכולם משיגים אותו.
תלוי רק כמה אנשים סבלניים.
אותה הבחורה לא זכתה לנתונים מושלמים (היא לא חכמה במיוחד, גם לא יפה מי יודע מה) אבל סך הכל היא בחורה טובה עם לב גדול (ומאוד רגישה).
והיא היתה מספקת את היצרים הרגעיים שלה ע"י סטוצים עם לוזרים וחלאות אדם, אנשים שהיו בוגדים בה ומנצלים את טוב ליבה.
היא נדדה מעיר לעיר, אני הכרתי אותה בשלב שהיא היתה בעיר שלי, אבל היא המשיכה לנדוד ולחפש את האהבה שלה.
היא היתה רשומה לכל אתר היכרויות אפשרי, יצאה לדייטים גם עם אנשים הרבה יותר מבוגרים ממנה, היא תמיד אמרה שלאושר אין גיל.
ואז היא הגיעה למקום שבו היא נמצאת היום והכירה את הבחור שהוא ארוס שלה כיום.
בהתחלה כולנו גיחחנו, הוא קצת מוזר, ממש לא חתיך (היא בהשוואה אליו מיס עולם) ויש לו יציאות מוזרות. היא לא רצתה אותו, גם לא אחרי חיזורים ולא אחרי דייט או שניים. אבל לאחר זמן מה הפסקתי לגחך והוריתי לכולם להפסיק זאת גם. הבחורה היתה מאושרת, וכמו שמעידה המשפחה שלו- גם הוא הרגיש שלם בפעם הראשונה בחיים שלו. הם באים מרקע שונה, ממקום אחר, יש הפרש גילאים לא קטן... אבל הם מאוהבים. והם מאושרים. היא משלימה אותו והוא משלים אותה.
וכל החברים ידענו שזה רק עניין של זמן... והוא הציע לה נישואין.
זה סיפור אהבה קסום ממש. ואני הייתי בטוחה שזה חרטא מהסרטים וזה לא קיים-
אבל עובדה. כל אחד מוצא את מי שמתאים לו. ולפעמים האהבה באה מהמקום הכי לא צפוי.
אני אולי תמימה, אבל אני מאמינה ברגשות אמיתיים וכנים. מאמינה באהבה. אהבה חזקה מהכל.
אנשים בוחשים ורוחשים, יוצאים עם אקסיות של חברים שלהם, גונבים בחורות מתחת לאף, בחורות שמפסיקות לדבר אחת עם השניה בגלל בחור. זאת אהבה בכפייה, ואין לה מצב להתקיים.
יכול להיות שלא הכל טוב ויפה, אבל המסר שלי הוא- שכל אדם רוצה להיות נאהב, וכולם יהיו נאהבים בסוף.
צריך רק לחכות ולהיות עיקשים מספיק.
וגם חזקים מספיק לתחזק זוגיות, אם כזו יודעת עליות ומורדות.
מאחלת לכולם אהבה זמינה, חזקה וגדולה :)
