חברה שלי החליטה לעשות הפסקה בזוגיות שלה והודיעה על החלטתה החד צדדית לבן זוגה.
היא שכחה שהגברים שונים מאיתנו בצורת מחשבתם ומבחינתם הפסקה (במיוחד כזו שהם לא יודעים מאיפה נחתה עליהם) היא הפסקה והם חופשיים לעשות כרצונם ובשבועות הבאים בילה עם חבריו כמו שהיה עושה "ברווקותו".
כשהיא החליטה שעבר מספיק זמן וגם ראתה שהוא לא בא בזחילה ומתחנן שתבטל את רוע הגזרה קראה לו ושוב בהחלטה חד צדדית הודיעה לו שהם חוזרים.
הוא בהיותו גבר פעל בכנות תמימה ומטומטמת וסיפר לה את כל מה שעשה כשהיו בהפסקה, היא פרצה בבכי, נפרדה ממנו סופית ובאה לבכות לי.
אני מבינה את כאבה שבשנייה שהיא שחררה לו את הרצועה (טוב לא בשנייה אבל אחרי כמה ימים) הוא כבר בילה ועשה דברים (שכמובן לא היו סקס מלא וכמובןןןן שלשום דבר לא הייתה משמעות) אבל לא מרחמת עליה בכלל. היא לא למדה שום דבר מרוס ורייצ'ל??? חוץ מזה שהיא בכלל שכחה כמה שהגברים באמת לא מייחסים לסקס את החשיבות הרגשית שרוב הנשים מייחסות. סקס הוא סקס הוא סקס.
