לפני שנתיים. 21 ביוני 2021 בשעה 22:04
תוקפים אותי ברגעים הכי לא צפויים לפעמים.
אני מתגעגעת לא רק לתקופות שלא הורדנו את הידיים אחד מהשנייה אלא בעיקר לדברים הקטנים שעשו את הקשר שלנו לכ"כ מיוחד. בעיניי לפחות.
לזה שלהגיד לי בוקר טוב היה לך טבעי כמו לנשום.
להתלהבות בה היית מספר לי דברים, מקריא ומרצה על דברים שלא ממש מעניינים אותי אבל אתה היית גורם להם להיות מעניינים.
לצחוק. וואו כמה היינו מצחיקים אחד את השנייה עם השטויות המפגרות שלנו.
לשעות שהיינו מבלים במשחקים, לא אלה יא סוטה! למשחקים משחקים, כמו שני ילדים.
לזה שידעת לגרום לי להרגיש הכי מיוחדת בעולם, גם כשלא באמת הייתי כזו בעיניך.
להירדם ביחד כל לילה כמעט.
אני לפעמים פשוט מתגעגעת אלינו.
