בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת לדבר אחרת

לפני שנה. 4 במרץ 2023 בשעה 13:04

אני מתארגנת לצאת להליכה וקצת ME Time שממש בא לי עליו בשמש הנפלאה הזו ואז:

אמא: את לא יכולה לצאת עכשיו!

אני:?????

אמא: אחיך מגיע עוד כמה שעות. 

אני: נו ו?

אמא: את צריכה לחכות ולהאכיל אותו כי אין לי כח. 

אני: אוי ואבוי! למה לא סיפרתם לי שהוא עבר תאונה קשה ואיבד את השימוש בכל גפיו?!?!

אני לא יודעת אם זה יותר עצוב או מעצבן שאמי אהובתי, שסיימה בהצטיינות יתירה תואר שני במתמטיקה, פיזיקה וחינוך!! באמת חושבת שאני (אוטוטו בת 50 כן?) צריכה להישאר בבית ופאקינג לשרת את אחי שעוד יותר אוטוטו בן 61. 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

 

אני בגינה תופסת צבע ומנסה להירגע עכשיו.

 

Aציבעוני​(אחר) - נסי,את בת 50???
לא יאמן
מפה רןאים שאיין לך בקושי 30
לפני שנה
שקט1 - ומה עם מעמד האשה ? אותו שטיחון ליד הכיור ?
לפני שנה
darkons - בניגוד אליכן, אני חושב שהאמא היא החכמה יותר בסיפור הזה, בעלת התבונה והגישה הנכונה לחיים. להסתכל על זה כשירות זו ראיה צרה. ברייה יש בך הרבה מטען עודף על גברים... חבל..
לפני שנה
darkons - אמרתי את שלי ברייה יקרה, אגב, לא תמיד חייבים להסכים איתך.
לפני שנה
הלן הדובה - צחקתי בקול. א כי אני מכירה מצבים דומים בקרב הבולגרים וב כי "ממש" ו"לא יקרה" קפץ לי לראש. זה שאתם שניכם כבק ממש לא ילדים הופך את זה קצת פחות מצחיק וקצת עצוב אבל לגמרי מבינה.
(למרות שאני אישית די אוהבת להכין לאחי אוכל אבל זה כי הוא דואג לנקות כשאני צריכה ולחתולה שלי)
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י