"כן, אני יודע שסביר להניח שתצחקי עליי, תלגלגי עליי ועל הרכרוכיות שלי בבלוג שלך.
אולי תירי כמה חיצים מורעלים שיפגעו לי ישר בלב ואולי סתם תרדי על הנשלטים פה בכלוב.
אולי תגידי ששליטה מלמטה לא עושה לך את זה ושאני בטח רק רוצה שתשפילי אותי ובגלל זה שלחתי לך את ההודעה.
אבל בלילה כשתשכבי במיטה ולא תצליחי להירדם (אני קורא את הבלוג שלך כבר הרבה זמן, אני יודע שיש לך בעיות שינה)
תחשבי על זה שאולי אין מי שיעזור לך להירדם כי את עסוקה מידי בלצחוק עליי ועל שכמותי. שמנסים להתקרב אלייך ללא הצלחה
ואת אפילו לא נותתנת לנו סיכוי. להכיר אותך, להיות שם בשבילך, לתת לך מה שאת רוצה וצריכה.
כי גם נשים חזקות, עצמאיות אינטליגנטיות ובלה בלה בלה כמו שאת אוהבת להגיד, צריכות לפעמים מישהו שיחבק אותן."
אז טעית, לפחות חלקית...
כן, השיר קיטשי להחריד ומהסוג שגורם לי להתקפת סכרת, אבל המלים שלך לא.
יש הרבה אמת במה שהוא אמר.
אני אכן הודפת ממני כל נסיון לקרבה.
אני זורקת אנשים מחיי ולא מכניסה חדשים במקומם.
לפעמים הלבד שלי מעיק עליי למרות שהוא מבחירה וגם לי יש רגעי משבר שגורמים לי לרצות להתפשר על פחות ממה שאני רוצה בשבילי.
אבל זה רק לפעמים ואלה רק רגעים שעוברים.
כי אני יודעת מה זה להיות במערכת יחסים שלא מתאימה לי.
Been there, done it. WILL NOT do it again.
אני אמנם לא אצא איתך לדייט, אבל בהחלט סיפקת לי חומר למחשבה.
ועל זה תודה
