לפני 9 שנים. 5 בינואר 2015 בשעה 11:35
ילדים שפגעו בהם כ"כ בבית, בין אם זה פיזית או נפשית, לרוב נשארים פצועים כל חייהם בצורה זו או אחרת.
לפעמים נשבר לי הלב כשאני רואה אותם.
הם מעוררים בי את כל הרגש האימהי הלא מנוצל שלי.
יש לי אחת כזו בעבודה.
בצעירותה התדרדרה לחיים של זנות וסמים, היא אמנם לא קיבלה כסף, אבל מכרה את עצמה בכל זאת תמורת קצת חום
ומגע אנושי לכל מי שקרץ לעברה.
בצבא התאפסה על עצמה ומשכה את עצמה למעלה מהביצה שהייתה בה ואף סיימה לפני חצי שנה תואר ראשון בקרימינולוגיה.
על פניו היא סיפור הצלחה; שוכרת דירה לבד ומחזיקה עבודה מסודרת פחות או יותר כבר שנה.
מחכה לסיים תהליך ולהתגייס למשטרה.
אבל מתחת לכל זה, היא עדיין אותה ילדה פצועה ותועה שמחפשת חום ואהבה בכל המקומות הלא נכונים.
מכל האנשים הלא נכונים.
וכל פעם מאבדת עוד טיפה מעצמה.
http://www.youtube.com/watch?v=mCHUw7ACS8o
