חדר אוכל עובדים, שולחן של 7 גברים ואני (לא מפתיע,
למעט האתר הזה, לרוב הסתדרתי יותר טוב עם גברים).
אני נתקפת בשיעול הטורדני והקצת מפחיד שאני
סובלת ממנו כבר שבועיים (אחחח סיגריות! ארורות תהיו!).
אחד מהעובדים, גבר ערבי כבן 60 נותן לי סוכריה מגעילה
בטעם אקליפטוס ונשבע שתעשה לי טוב אך נותן לי הוראות
הפעלה : תמצצי אותה, תמצצי טוב, רק אל תבלעי!!
אנחנו כמובן נחנקים מצחוק, אבל בשקט, מכבדים
את גילו, הוא רואה שהפנים שלנו קצת מתעוותות אבל
לא מבין אז הוא ממשיך : כן,כן!! תמצצי טוב, כמו שצריך,
תרגישי איך זה פותח לך את כל הגרון והכי חשוב...
אל תבלעי!!!
כאן כבר היה ממש קשה להתאפק אבל הצלחנו
בגבורה ראויה לשבח אך הוא לא נרגע, מבין שהוא
מפספס משהו אך לא בטוח מה ומחלק לי את אותן
הוראות בוריאציות שונות עד שאני כבר לא התאפקתי
ופרצתי בצחוק ממש חזק וק' שכמובן היה שם (הוא כל
הזמן נמצא שם בזמן האחרון כשקורות לי פאדיחות) אמר:
די א', תן לה כבר לבלוע, זה בסדר, אנחנו דווקא מאוד
בעד למצוץ וכן לבלוע אח"כ.
עברה כבר שעה ואנחנו עדיין בוכים מצחוק מהתגובה
של א' כשהוא סופסוף הבין למה כולנו כ"כ משועשעים.