בעקבות הפוסט המשעשע (אותי) שכתבתי אתמול,
הוצפתי בהמון הודעות מאנשים המשוכנעים שהם ורק
הם בדיוק מה שאני צריכה ומחפשת (או לא יודעת
שצריכה ולכן לא מחפשת).
לא יודעת כמה זה יעזור (אם בכלל), אבל אולי כדאי
שאנסה לעשות קצת סדר...
אני לא מחפשת מישהו ש"מתמסר" אוטומטית לכל מי
שמופיעה ברשימה של השולטות. - התמסרות צריך
"להרוויח", היא צריכה להיות מלווה באמון, בטחון,
הכרות ואינטימיות. לא לכל אחת מגיע שתתמסר אליה,
והתמסרות אינסטנט היא טרן אוף עצום מבחינתי.
אני גם לא מחפשת לנהל למישהו את החיים, אין
בכוונתי או ברצוני לגדל ילד בן 30+ ולהגיד לו מה
לאכול ומה ללבוש. לא באופן קבוע ז"א.
אני בוודאי שלא מחפשת גבר חזק ואמיתי שיראה
לי את מקומי הטבעי (על ארבע כמובן עם הזין שלו
עמוק בתוך הגרון שלי או בכל חור אחר לבחירתו).
השפלות מילוליות לא עושות לי את זה, אני לא אקרא
לך אפס, עלוב, מושתן או כל עלבון אחר כי אם זה מה
שאתה בעיניי אז מן הסתם לא אתקרב אליך.
ואם תקרא לי כלבה, חור, זונה או בלה בלה כלשהי
כדאי שאני לא אגלה איפה אתה גר.
גם כאב זה לא הקטע שלי, אני לא נהנית להכאיב
לפרטנר שלי, אלא אם כן הוא מנסה להכאיב לי
קודם :-)
אז מה אני כן רוצה?
מישהו שירצה להכיר אותי, את לונה, לפני שישאל
מה אני אוהבת במיטה ואיך אני רוצה אותו.
מישהו שיצחיק אותי, הצחוק הוא חלק בלתי נפרד
ממני ומחיי ומישהו שלוקח את עצמו ואותי ואת מה
שאנחנו עושים ביחד יותר מידי ברצינות פשוט לא
יחזיק איתי מעמד.
הוא חייב להיות חכם מאוד ואיש שיחה מרתק (בשבילי).
מישהו שיהיה לי כיף ומעניין לדבר ולבלות איתו, שהקשר
יהיה מעבר לכן גבירתי/לא גבירתי/מייד גבירתי.
וכן, אחרי שסיימתי את המגילה הזו, אני מבינה
כמה קטן הסיכויי למצוא מישהו כזה כאן, אבל על
פחות מזה אני לא אתפשר.