לפני 8 שנים. 18 במאי 2015 בשעה 1:54
בוקר אחד אתה תתעורר והיא לא תהיה שם יותר.
לא תרגיש את חום גופה.
את ידיה שעוטפות אותך ברכות מגוננת.
לא תראה את חיוכה המנומנם כשהיא פוקחת את עיניה
ורואה אותך.
ריחה המתוק והמוכר לא ימלא עוד את ליבך בחום.
מגעה האוהב והמלטף שיודע להסעיר ולהרגיע אותך כל כך
לא ינחם אותך יותר.
ואז תבין מה היא הייתה בשבילך.
אולי.
