לפני 9 שנים. 17 באוקטובר 2015 בשעה 14:51
אני אוהבת לתת.
זה טבוע בי, חלק ממני.
בין אם זה בעבודה, בחברים, חברות, משפחה
ובני זוג.
כזאת אני וטוב לי, אני לא מתלוננת.
הבעיה מתחילה בלהציב לעצמי גבולות.
כאן אני נכשלת, נותנת ונותנת ונותנת עד
שנכנסת למינוס עצבני (גם בבנק וגם בכוחות
נפשיים ופיזיים).
אני לא מצפה לאותה תמורה חזרה, לא לשם
כך אני מעניקה מעצמי ולא כולם נחנו באותה
יכולת נתינה, אבל אני בהחלט מצפה שאותם
אנשים שזוכים לקבל ממני כ"כ הרבה לפחות
לא ידפקו אותי בהזדמנות הראשונה שנקראת
בדרכם.
לא רוצים לעזור? סבבה, זכותם המלאה.
אבל למה להחזיר רעה על טובה?
אני נאיבית שמצפה ליחס הוגן? אולי.
אולי מתישהו אני אלמד למי לתת ועל מי לשים
זין ולא להיפגע.
אני הרי יודעת טוב מאוד לשים זין כשצריך,
כנראה שכדאי להתחיל ליישם את זה יותר.
(פוסט מרמור - הקשר בינו לבין דמויות מוכרות
מכאן מקרי בהחלט).
