לומדת לדבר אחרת

מישהי שאני ממש מחבבת

למרות שלא מכירה(עדיין), כתבה

לאחרונה מספר פוסטים שגרמו

לי לחשוב. מפתיע אני יודעת 

(ספייסי אנחנו עדיין צריכות לדבר!!).

לרוב הנשלטים והנשלטות שיצא

לי לדבר איתם יש נטייה להעמיד

את השולט/ת שלהם על כן

ולהעריץ.

אז מה עושים כשהשולט(ת) שלך 

פתאום מתגלים כבעלי תכונות 

והתנהגויות אנושיות לחלוטין כגון

קנאה, רגעי חולשה, הפגנת עצב,

עייפות ואף אגו? איך מתמודדים 

עם ההבנה שהאל(ה) שלך הם

אנשים רגילים (כמעט) ושאם

צובטים אותם הם נצבטים?

איך אפשר לנהל מערכת יחסים 

עם מישהו שרואים אותו באופן

כ"כ חד מימדי. 

אני אישית מסרבת להגדיר את 

עצמי גם (אך לא רק) מסיבה זו. 

לא רוצה לפתח ציפיות אצל

אנשים שאין לי שום כוונה לעמוד 

בהן. אני עושה מה שעושה לי

טוב, בין אם זה אומר לשים את 

הראש על מישהו כשאני עייפה 

או להוריד אותו על ארבע ולחרפן

אותו כשבא לי. 

http://www.youtube.com/watch?v=txBfhpm1jI0