בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת לדבר אחרת

לפני 8 שנים. 19 בינואר 2016 בשעה 8:01

אני עובדת מעל ל 10 שנים באותו

מקום. 

למעט הימים הראשונים שבהם

התברברתי והלכתי לאיבוד אני

הולכת כל יום באותו מסלול עד

שאני מגיע למשרד שלי. 

לפני 3 חודשים החליטו לעשות 

שם שיפוצים ואני נאלצתי למצוא

לעצמי מסלול חדש. 

יום יום הייתי מחתימה כרטיס

והגוף שלי אוטומטית היה לוקח 

אותי למסלול שהוא זוכר.

כשהייתי מרוכזת במשהו אחר

הגוף שלי פשוט הוביל אותי לאן

שהוא זכר ורק באמצע הדרך

הייתי קולטת מה אני עושה וחוזרת

חזרה. 

עכשיו שסיימו את השיפוצים ואני 

יכולה לחזור למסלול הקבוע שלי, 

הגוף המפגר שלי לוקח אותי

דווקא למסלול שאני כבר לא

צריכה.

מסקנה : אפשר להתרגל לכל דבר

בלי לשים לב. גם לדברים שאנחנו

לא רוצים להתרגל אליהם וגם 

לדברים שחשבנו שלעולם לא 

נצליח. 

יצר הישרדות חזק בנו הרבה יותר

ממה שאנחנו חושבים לרוב. 

 

http://www.youtube.com/watch?v=Qv_tTi5Evsc

ה דום שלך​(שולט) - תתקיני מחדש את הווייז
(:
לפני 8 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - הלך ההארד-דיסק :-)
לפני 8 שנים
בטיול לתוך עצמי​(שולט) - בגלל זה בדיוק אני מנסה בכל הזדמנות לבחור בדרכים חדשות... אבל כמו שכתבת, כשאני מרוכז במחשבות ולא בדרך, הגוף הולך מעצמו לאן שהוא רגיל.
לפני 8 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - יש מעט דברים שלא צריך לשנות, כמו המסלול הקצר לעבודה :-)
אבל גם אני בעד לחקור ולגלות דברים חדשים
לפני 8 שנים
מיקה האחת - איפה ה-GP-Ass כשצריך אותו? }{
לפני 8 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - אממממממממ
השארתי אותו איפהשהו :-)
}}{{ (קמצנית נשיקות שכמותך!)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י