אני בדרך כלל לא אוהבת ימים
ממלכתיים כמו יום המשפחה, יום
האישה, יום האהבה וכו'.
זה תמיד נראה לי קצת עצוב
שצריך יום בשביל דברים שצריך
לחגוג כל הזמן.
אבל מה לעשות שאני לא לבד
ביקום וכשאני במערכת זוגית
יש עוד בן אדם שצריך להתחשב
בו.
פעם מזמן כשרק גרתי עם מי
שעתיד להיות בעלי לשעבר הוא
התעקש לעשות משהו "מיוחד"
ולקחת אותי לארוחה רומנטית.
אנחנו יושבים והאמת שנהנים
כשפתאום אנחנו קולטים זוג
לידינו מתחילים להרים את הקול,
כמובן שצוטטנו בעניין רב ושמענו
את הבחורה באה בטענות לבן
זוגה שהוא לא משקיע בה מספיק
והוא ככה והוא ככה והיא בכלל
לא יודעת מה היא עושה איתו
והוא בתורו תוקף ומחזיר שעם כל
התלונות שלה זה בכלל נס שעומד
לו עליה בכלל ושהיא כפויית טובה
ומסרסת אותו.
הרבה אהבה לא הייתה שם...
אני והאקס הסתכלנו אחד על
השנייה בזעזוע ולא ידענו מה
להגיד. אחרי כמה דקות של
שתיקה מביכה התחלנו לדבר על
מה שקרה ואיזה מזל שאנחנו לא
כאלה ובארוררררר שלעולם לא
נהיה כאלה ואז הוא מרצין ואומר
לי אבל את יודעת משהו נסי?
נשים אף פעם לא חושבות שהן
צריכות להשקיע בגבר שלהן,
אתן מקבלות כמובן מאליו
שאנחנו משקיעים, מפנקים
ומפתיעים אתכן אבל עצרת
לשנייה לחשוב שגם אני הייתי
שמח לקבל ממך כרטיס ברכה?
או את השוקולד האהוב עליי?
לא משנה מה, העיקר מחווה
קטנה של אהבה.
ואתם יודעים מה? בעיניי הוא
צודק לחלוטין, עזבו שאני לא
צריכה באמת את המחוות האלה
דווקא ביום האהבה, אבל באמת
אף פעם לא חשבתי שגם גברים
רוצים ש"יחזרו" אחריהם.
את שני ימי האהבה הבאים שעוד
יצא לנו לחגוג ביחד כבר הפכתי
עליו לחלוטין. חיכיתי לו בבית
עם פרחים ושוקולד ולבושה
בבגדים שהוא הכי אוהב.
הוא היה מאושר ואני שמחתי
שהוא שמח :-)
כמובן שאחרי כמה שנים ניסיתי
לעשות את זה לבן זוג אחר והוא
ממש נעלב שאני פוגעת בגבריות
שלו. גברים!! לך תבין אותם!!