כמו שחלק מחבריי כאן יודעים, רז ואני אוהבים לעשות שטויות. ומה יכול להיות יותר טוב מלעבוד על אנשים ב1 לאפריל?
אחרי שזרקנו אינספור רעיונות משוגעים כמו שאנחנו יודעים לעשות: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=47932&postid=522363
החלטנו שיותר אמין לכתוב על דברים אמיתיים בחיינו וכך היה, כל אחד כתב על מה שהכי "כואב" לו/ה.
אך דבר מוזר קרה לי כשהתחלתי לכתוב, מה שהתחיל כ"מתיחה" עבר מהר מאוד לאמת מאוד נקייה וכואבת.
אני אמנם לא בת יחידה (סליחה אחי!) ואני ממש אבל ממשששש לא מחפשת כאן תורם זרע עם הטבות או בלי (סליחה ותודה לכל המתנדבים בפרטי...) אבל כל השאר הוא אמת. אין הרבה דברים שאני מצטערת עליהם כמו זה שלא זכיתי וסביר להניח שלא אזכה להיות אמא. אני לא בטוחה שיש לי את כוחות הנפש המתאימים להיות אם חד-הורית ואין לי מסגרת עוזרת ותומכת.
אני לא אגואיסטית מספיק בשביל לערוך ניסויים כאלה על ילדים תמימים וזה לא יהיה הוגן לבדוק האם אני מספיק אמיצה/חזקה. זה לא שאני יכולה להחזיר את "המוצר" אם דברים לא יסתדרו...
עצוב אבל תמיד השתדלתי להיות כנה עם עצמי.
תודה רבה לכל המאחלים לי הצלחה, נגעתם מאוד לליבי ואף גרמתם לי להרגיש אשמה.
