יש לי חברה טובה מהעבודה.
בחורה חזקה, עשתה עלייה מצרפת לפני כמה שנים לבד. השאירה את כולם מאחור ובאה לכאן רק עם 2 מזוודות בגדים. היא קורעת את עצמה כבר 6 שנים, עובדת ב2 עבודות ומפרנסת את עצמה בכבוד.
היא מאוהבת, בזוגיות כבר 3 שנים ובשעה טובה לפני חודש קיבלה את ההצעה המיוחלת והיום סגרו תאריך ואולם.
בתור אמא/אחות גדולה מחליפה שלה בארץ אני "זוכה" לשמוע את כל הסיפורים שלה, הטובים והרעים ולרוב אני משתדלת להיות חיובית ותומכת והרבה פעמים נושכת שפתיים וחורקת שיניים כשהיא מדברת על בן-זוגה. היום כבר לא התאפקתי, היא באה בהתלהבות ומספרת לי שארוסה המקסים עשה לה הפתעה ושטף את הכלים כך שהיא לא תצטרך לעשות אותם כשהיא תחזור ממשמרת הלילה.
ברצינות??? על זה את מתלהבת??? שהוא שטף את הצלחות והכוסות שלו?? אחרי שהוא היה בבית כל היום? הוא מתנהג כמו שייח סעודי כל הזמן ואז הוא שוטף שתי צלחות ומגיעה לו מדליה? היא שכחה שהוא לא הסכים שתסע לסופ"ש עם בת-דודה שבאה לבקר מחו"ל כי "מי יטפל בי ובכלב כשלא תהיי?" ושהיא קמה בוערת מחום ונסעה להביא לו אוכל לעבודה כי לא התחשק לו לאכול סנדוויץ' קר!
הדברים שנשים מוכנות לספוג רק בשביל לא להיות לבד.
זה מגעיל אותי.