לומדת לדבר אחרת

רבות נכתב על קנאה.

"קשה כשאול הקנאה" נאמר.

"אם הוא/היא לא מקנאה לי אז זאת לא אהבה".

מעולם לא הייתי קנאית או רכושנית לבני הזוג שלי, אפילו לא לבעלי, במיוחד לא לו בעצם, מעולם לא הטלתי ספק באהבתו אליי, 

הוא הראה אותה בכל דרך אפשרית ויצירתית. 

אני "החזרתי" לו בזה שמעולם לא קשרתי אותו אליי ולא עשיתי לו סצינות קנאה, מעולם לא "אסרתי" עליו להיפגש עם חברים,

נהפוך הוא - עודדתי אותו לשמור איתם על קשר ולא להיות מסוג האנשים שלא זזים מטר בלי אישור מבת הזוג שלהם. 

חברים שלו העריצו אותי וקנאו בו, חלק מבנות הזוג שלהם לעומת זאת ממש לא אהבו את העניין וטענו שאני מקלקלת להן חינוך של שנים. 

מיותר לציין שהן היו אלה שבני הזוג שלהן היו בוגדים בהן נכון? ובאים ומספרים לי על זה. "אם הן היו קצת כמוך בקטע הזה לא היינו

נאלצים לבגוד כדי להרגיש לא מסורסים" טענו הבוגדים. 

אך עכשיו בגילי המופלג אני פתאום חווה קנאה בפעם הראשונה בחיי.

קנאה קשה, מעכלת, כזו שמעבירה אותי על דעתי ושורפת כל חלקה טובה. 

לא טוב לי איתה, אני לא מזהה את עצמי ולא יודעת לעצור את עצמי, יש בי חלק קטן שיושב בראש ומזועזע מהדברים שהפה שלי מוציא

ומהמעשים שלי, קול ההגיון שעדיין שרד. 

אני לא מאשימה רק את עצמי, ברור לי שגם לו יש חלק בעניין, הוא לא מתייחס אליי כתמול שלשום, וזה כואב לי, כואב כ"כ. 

בעצם עזבו, אני לא מאשימה אף אחד, זה המצב, רע וקשה לי גם בגללו אז אני דואגת שיהיה לו גם רע וקשה, יודעת שאני הורסת את הקצת שנשאר אבל כמו קמיקזה דוהרת הלאה, תמות נפשי עם פלישתים. 

"למה אתה לא אוהב אותי?" "אני כן אוהב אותך אבל את משגעת אותי ואני מתחיל לא לסבול להיות איתך", 
"תראה לי אהבה ואני אפסיק להיות משוגעת" "תפסיקי להיות משוגעת ואולי אני אחזור לאהוב אותך כמו קודם".

הביצה או התרנגולת?

"תאהבאותיתאהבאותיתאהבאותיתאהבאותי" אני צועקת לו. מנסה להזכיר לו כמה הוא אהב אותי, כמה אני עדיין אוהבת אותו, 

 כשפתאום אני קולטת שאני בעצם מנסה "למכור" לו את עצמי, להראות לו כמה אני שווה וכמה הוא יפסיד אם הוא יאבד אותי,

קצת (הרבה) עצוב שאת צריכה למכור את עצמך לבן אדם אהוב לא?

כושיליראבק של הקנאה הזו, מי המציא אותה בכלל? היה לי טוב מאוד 42 שנים בלעדיה!!

מה שבטוח הוא ששנינו מפסידים, מי יותר ומי פחות זה לא רלבנטי. 

I think I've already lost you
I think you're already gone
I think I'm finally scared now
And you think I'm weak, I think you're wrong

I think you're already leaving
Feels like your hand is on the door