פעם מזמן,לפני עידן shazam ושאר תוכנות זיהוי שירים וכשהייתי עדיין בת אדם מוסרית (ז"א קונה דיסקים ולא מורידה מהאינטרנט),
שמעתי שיר נפלא שלא יצא לי מהראש ולא היה לי מושג איך קוראים לו ומי שר אותו, כל מה שהיה תקוע לי בראש
זה "Nobody loves me, it's true".
שיגעתי את כל מי שאפשר בנסיון לזהות את השיר אך ללא הצלחה וכולם כבר התחננו שאוותר ואפסיק להסתובב ברחובות
וליילל nobody loves me לכל כיוון.
אבל לא עקשנית כמוני תוותר ונכנסתי לחנות הדיסקים האהובה עליי דאז וניסיתי להסביר להם מה לעזאזל אני מחפשת,
מכיוון שמימנתי לחצי מהמוכרים את שכר הלימוד האוניברסיטאי מרוב שהייתי קונה שם, הם התייחסו אליי ברצינות מפתיעה וניסו לעזור
אך גם הם לא הצליחו להבין במה מדובר עד שאחד מהם העלה את הרעיון המבריק שאנסה לשיר להם אותו...
אז זהו, מי שמכיר אותי כאן, יכול להעיד שאולי יש לי קול נסבל בטלפון אך לשיר???אני??? ממממ זה צריך להיות בגבולות
האדומים של כל אדם שפוי, אך כשאין ברירה עושים מה שצריך ואני נעמדתי באמצע החנות ההומה וניסיתי לילל בשקט את
השורה היחידה שהכרתי.
כמובן שלא ויתרו לי וצעקו "לא שומעים" ו"אמא, יש אזעקה" ושאר בדיחות משעשעות, אחרי שהם המשיכו להשתעשע על חשבון קולי הערב
הגאון המרושע שהציע שאני אשיר גאל אותי מיסוריי והתוודה שהוא זיהה ישר את השורה המפורסמת ורץ והביא לי את הדיסק
המדהים שגילה לי עולם מוסיקלי שלם שלא הכרתי קודם.
תמיד כשאני שומעת אותם אני נזכרת בפאדיחות שעברתי באותו יום, מי אמר שאני לא מוכנה לסבול בעד אומנות :)
