לפני 8 שנים. 14 בנובמבר 2016 בשעה 7:08
אני רגילה להיות זאת שפונים אליה לעזרה. זו שנותנת אוזן, כתף, ראש, לב, עצה למי שצריך וגם לפעמים למי שלא יודע שהוא צריך.
אז איך זה שילדה בת 23 (אני תיכף בת 24!) במלים פשוטות וספורות שמה לי מראה מול הפנים בצורה שלא מאפשרת לי להמשיך לשים את הראש בחול ולהתעקש שאני לא רואה וש"המצב הזה הוא שונה".
תודה לך על כל האסימונים ואני מקווה שגם על הכוחות להתמודד שאני מגדלת עכשיו.
}{
נ.ב.
ברור לך שאין מצב שאני שמה לך פה שרית חדד כן? נראה לי זה לא "פחות" טוב.
}}{{