בעקבות הפוסט הזה שלי
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64993&postid=665507
אנשים נחמדים שלחו לי הודעות מנחמות וחמודות בפרטי, היו כמובן את המגעילים שהציעו לנחם אותי בדרכים יצירתיות אבל זה לא מעניין.
ההודעות האלה גרמו לי להרגיש אשמה, לא הרגשתי שהן מגיעות לי באמת כי אני וסטף נפרדנו שנים לפני שהוא מת, הייתה לנו אהבה גדולה, מה גדולה, ענקית, אבל ברחתי ממנה, ממנו.
הוא רצה שאעבור לשטוקהולם שבה הוא גר ושם היה הבן שלו מנישואיו הראשונים ואני סרבתי, נתתי לו סיבות לגטימיות אבל האמת היא ששברתי את הלב של שנינו כי פחדתי. פחדתי וברחתי ישר לזרועות בעלי לשעבר שהיה הריבאונד שלי ואיתו הרגשתי בטוחה כי לא הייתי מאוהבת בו.
גם מאהבה אחרת ברחתי, ממישהו שאהבתי מאוד וגם הוא אהב אותי אבל הפחד שלי שיתק אותי ונתתי לו ללכת.
אז למה פושעת?
כי לברוח/לוותר על אהבות גדולות זה פשע. זכיתי לקבל ולתת אהבה לשני גברים נפלאים וזרקתי את זה לפח. במקום להגיד תודה על המתנה המדהימה שקיבלתי, במקום להילחם בשיניים ובציפורניים ולגרום לזה לעבוד, במקום לתת את כולי, אני ברחתי. שברתי לעצמי את הלב כדי שאף אחר לא יעשה לי את זה.
&sns=em
