מכיוון ש"התמזל" מזלי ויצא לי לבלות את החג בבית חולה מתה החלטתי לשעשע את עצמי ואולי גם אתכם על הדרך ולהיזכר בכמה שיחות מצחיקות בעבודה בערב החג :)
1) - אני רוצה מקרר.
- נגמרו לנו המקררים אדוני, צר לי.
- אבל אני רוצה!
- אבל אין לנו!
- אבל אני רוצה!
- אבל אין לנו!
וככה זה נמשך 7 ומשהו דקות על השעון עד שהעובדים שלי רצו כבר לדפוק את הראש (שלי) בקיר אבל האורח שניסה לשבור אותי לא ידע שאני עברתי אימונים קשים בשיחות הזויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ויש רק בן אדם אחד שמצליח לצאת יותר עקשן ממני.
2) - יש שעון שבת בחדרים?
- בוודאי.
- בכל החדרים?
- כן, לכל החדרים יש את האפשרות לעשות שעון שבת.
- אז זה אוטומטית עושה שעון שבת לכולם?
- לא...רק לאלה שרוצים.
- אבל, אבל איך הוא יודע אם אני רוצה?
אחרי כמה שניות טובות של שקט שבהן קופצות לי לראש וכמעט לפה התשובות המתבקשות כגון שזה שעון שבת מיוחד וטלפאטי שהבאנו מהודו, שזה שעון שבת חכם של בזק הצלחתי להסביר לה שהיא צריכה ללחוץ על כפתור ולהדליק אותו.
