לפני 6 שנים. 17 בינואר 2018 בשעה 19:43
מיקום: אורטופד חירום במרפאה של דוסים.
הנוכחים: הרבה הרבה דוסים ונסי חילונית גמורה אחת.
דוס 1: מה, באה לפה הרבה?
אני: אתה רציני?
דוס 1: כן, לא ראיתי אותך אף פעם פה.
דוס 2: למה אתה מדבר איתה? היא שיקסע.
אני: לא אני לא. אני פשוט שפויה.
דוס 2: את קראת לי משוגע?
אני: אתה קראת לי שיקסע.
דוס 1: אפשר עוד להציל אותך.
אני: לא תודה, זה בסדר. אני ואלוהים מסתדרים יפה.
דוס 2: עזוב. היא חולה בראש. בגלל זה אלוהים מעניש אותה ומכאיב לה. היא כופרת וסוטה.
אני: שיט! איך עלית עליי? גם אתה רשום בכלוב?
דוס 2: מה? כלוב? איזה כלוב?
אני: עזוב, אתה בטח עד כדי כך סוטה
שאפילו שם לא יקבלו אותך.
וככה חברים מעבירים שעתיים המתנה מעצבנות, מחרפנים כמה דוסים. לפחות משהו ביום הזה חייך אותי.
