"נו ומה? זאת השאיפה שלך בסוף? כשתסיימי את הלימודים ותמצאי עבודה נורמאלית, תקדישי את חייך ל xxx?"
זה מה ששאלתי אותה במהלך השיחה הארוכה שלנו.
"ברור. זו השאיפה שלי. להקדיש את חיי xxx, במקרה הזה, אבל גם באופן כללי זאת מטרת העל בחיים שלי. מבחינתי קריירה זה רק אמצעי להפוך את החיים האלה ליותר נוחים. בין אם בצורה שטחית של כסף, אבל בעיקר בשביל שגרה בריאה.
בסופו של יום, אני לא רואה את עצמי (שוב, בלי קשר ל xxx) חיה חיים מאושרים בלי להקדיש את חיי למישהי, גם אם במישור האישי אני מגשימה את עצמי לדעת."
אני ששאלתי את השאלה בציניות גמורה אם לא מתנשאת אפילו, נשארתי ללא מלים.
התשובה הפשוטה והטהורה שלה הותירו אותי על סף דמעות. אני כבר שכחתי מה זה לאהוב ממקום כל כך נקי ונטול אינטרסים ועם יד על הלב, מי מאיתנו לא היה רוצה כזה.
אני בהחלט הייתי שמחה למצוא מישהו שיאהב אותי חצי מזה.
&sns=em