לומדת לדבר אחרת

הוא מדבר הרבה.

תילי תילים של מילים יפות.

והוא טוב בזה, מאוד.

הוא יודע איך לדבר, ללחוש, להבטיח הרים וגבעות.

לגרום לאשת שיחו להרגיש הכי מיוחדת בעולם.

היא מדברת הרבה. 

היא יודעת איך לגרום לגברים לרייר, לערוג, להשתוקק אליה. 

ואני?

מחייכת.

אני כבר לא ילדה תמימה. 

בעצם עדיין תמימה, רק פחות. 

מה שוות המלים אם אין מאחוריהן שום כוונה, שום בסיס.

אז אני קוראת עוד פוסט משתפכך שלה על כמה מדהים האדון/נשלט שלה. 

ועוד פוסט מתלהב של כמה גבירתו הכי מושששש בעולם.

ועוד יומיים אני אקרא את שברון הלב שלהם ועוד שלושה הם ימשיכו הלאה למרות הכאב וייחפשו ויישפכו מילים שוב. 

והשיר הזה מתנגן לי ללא הרף בראש.