סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת לדבר אחרת

לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 9:17

"אתם היהודים זה עם מוזר, מהיום הכי עצוב אתם עוברים ליום הכי שמח". 

ככה אומר לי אתמול בבלבול אחד מפקידי הקבלה הערבים שעובד אצלנו. 

לכי תסבירי לו שבדיוק במעברים הקיצוניים האלה הרגש הוא הכי חזק, נותן תוקף ומחזק את קשת הרגשות הרחבה שאנו עוברים ביומיים האלה. 

זר לא יבין זאת. 

&sns=em

 

Madame T​(שולטת) - האמת, שגם אני, צברית ותיקה שכמוני בארצנו הקטנה והמשוגעת, לא מצליחה להבין ולעכל את המעבר החד הזה שבין העצב לשמחה....
אבל כנראה, שאצלנו השמחה והעצב מתערבבים אלו באלו, ולא רק ביום הזכרון ויום העצמאות.
לפני 6 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - אני חושבת שזה כי רק אחרי עצב מאוד גדול נוכל להעריך את המתנה הנפלאה שקיבלנו ואנחנו כ"כ אוהבים לרדת עליה.
לפני 6 שנים
Madame T​(שולטת) - מסכימה איתך, ועדין המעבר חד, חד מאד...
לפני 6 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - מאוד. לפעמים בלתי אפשרי אפילו. }{
לפני 6 שנים
TheBouncer​(מתחלף) - שיקרא את פרויד - הוא יבין...

ואת, קבלי 💋 מוויבי מלא גועגועים!
לפני 6 שנים
Breaker - נו באמת, לקבל ביקורת מעם שעובר רק מיום זעם ליום זעם?
לפני 6 שנים
bigdawg​(נשלט) - הסיבה שזה כך, כי ביום העצמאות הראשון גילו ששכחו לקבוע תאריך ליום הזכרון לחללי צהל, והיו חייבים להכניס את זה לפני יום העצמאות.
בגלל שנזכרו מאוחר, דחפו את זה יום לפני, תוך כדי ידיעה ששנה אחר כך יקבעו לזה יום יותר מתאים.
זה לא קרה.

נשמע סיפור הזוי, אבל זאת הסיבה שיום הזיכרון זה בערב יום העצמאות.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י